ברומן "על אהבה ושדים אחרים" מאת גבריאל גרסיה מארקס, נשיכת כלב נגוע בכלבת משנה את חייה של נערה צעירה וממחישה כיצד מחלה קטלנית זו מהדהדת לא רק בגוף אלא גם בתודעה ובתרבות. אז לא רק בקולומביה הרחוקה, אלא גם בישראל שנת 2025, כלבת היא עדיין מחלה קטלנית ללא טיפול, אולם ניתן למנוע את המחלה על ידי חיסון.
מהי כלבת ומדוע היא מסוכנת כל כך?
כלבת היא מחלה נגיפית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית של יונקים, כולל בני אדם. ההדבקה לאנשים מתרחשת לרוב על ידי מעבר של רוק נגוע בנגיף הכלבת באמצעות נשיכה או שריטה מבעל חיים נגוע. התסמינים הראשוניים בדרך כלל מופיעים חודש עד שלושה חודשים לאחר החשיפה אולם משך הדגירה יכול לנוע בין שבוע לשנה. משך הדגירה תלוי במיקום הנשיכה. ככל שהנשיכה קרובה יותר למערכת העצבים המרכזית כמו בצוואר או בפנים הדגירה קצרה יותר. פציעות עמוקות מחדירות כמות גדולה יותר של נגיף ואז התסמינים מופיעים מוקדם יותר. כאשר מערכת החיסון מוחלשת גם משך הזמן עד להופעת סימפטומים מתקצר.
התסמינים הראשונים אינם ספציפיים וכוללים חולשה, חום, כאב ראש. בהיעדר טיפול מונע (מתן חיסון) המחלה מתפתחת במהירות לסימנים נוירולוגיים חמורים ומובילה למוות כמעט ודאי. לאחר הופעת הסימפטומים אין טיפול יעיל, ולכן חשוב בכל מקרה של חשד לחשיפה בעקבות נשיכה או שריטה מחיה לפנות לייעוץ רפואי בהקדם.
לפי דו"ח עדכני של משרד הבריאות, מאז תחילת שנת 2025 זוהו בישראל 49 מקרים של כלבת בבעלי חיים לעומת 34 מקרים בלבד בתקופה המקבילה אשתקד, מדובר בעלייה של 44% בכמות המקרים ואם מגמה זו תמשיך זו תהיה השנה עם המספר הגבוה ביותר של מקרי כלבת מזה עשור. גם בתחום הפניות של בני אדם בחשש לחשיפה לכלבת נרשמה עלייה. יותר אנשים פנו ללשכות הבריאות ולחדרי המיון לצורך קבלת הנחיות וטיפול מונע לאחר חשיפה פוטנציאלית. בנובמבר 2024 נפטר אדם מכלבת בצפון הארץ וזוהי ההדבקה היחידה בכלבת באדם בעשור האחרון.
בעוד שבאופן מסורתי עיקר מקרי הכלבת בחיות התרכזו בצפון הארץ ובאזורי הגבול, כולל הצפון, השומרון והגבול עם הרשות הפלסטינית, לאחרונה התגבלו מקרים גם במרכז הארץ. כך למשל, זוהתה כלבה נגועה בכלבת בבסיס צבאי במרכז הארץ לפני כ-10 ימים, ומקרה נוסף תועד בהוד השרון לפני יומיים. לפי הדיווחים, חלק מהחיות שנמצאו נגועות הגיעו מהשטחים הפלסטינים מה שמעורר חשש מחדירה חוצת גבולות של חיות נגועות בכלבת והדבקה של חיות בר באזור המרכז.
כאמור, הנגיף מועבר בין בעלי חיים ולעיתים גם לבני אדם דרך רוק לרוב בנשיכה. כלבים הם המקור הנפוץ בעולם והם גורמים ל-95% ממקרי הכלבת באנשים. בישראל דווחו גם מקרים בקרב תנים, ושועלים. גם יונקים נוספים יכולים להידבק ולהדביק בכלבת בכלל זה זאבים, דביבונים, בואשים, וקופים. בקרב חיות המחמד, המחלה תוארה גם בחתולים, פרות, סוסים, גמלים ולעיתים נדירות גם בעיזים וכבשים. מכרסמים קטנים לא נחשבים כמעבירי כלבת מאחר והם בדרך כלל מתים מהנשיכה של החיה המדביקה לפני שהם מספיקים להדביק חיות נוספות או אנשים. בחו"ל, עטלפים נחשבים למקור נפוץ יחסית של הדבקה בכלבת אולם בארץ לא תועדו עד כה עטלפים נגועים בכלבת.
הפחתת מקרי הכלבת בחיות בר, ועל ידי כך הפחתה של הדבקה של חיות מחמד, והקטנת החשיפה הפוטנציאלית לאנשים, דורשת מאמץ רב מערכתי. משרד החקלאות מחסן בעלי חיים בטבע על ידי פיזור פיתיונות המכילים חיסון, ומעקב אחר ישובים בהם יש ריבוי תחלואה בחיות בר. המשרד להגנת הסביבה פועל למעקב וללכידת חיות בר העלולות לשאת את הנגיף בשיתוף עם הרשויות המקומיות. השירותים הווטרינריים אחראים למתן רישוי לחיות בית, והקפדה על חיסון כלבים וחתולים כנגד כלבת. משרד הבריאות באמצעות לשכות הבריאות, וחדרי המיון, אחראי על מתן הטפולים המונעים באמצעות חיסון כנגד כלבת לאנשים שנחשפו לחיה שעלולה להיות נגועה.
בארץ כלבים וחתולים מחויבים בחוק להתחסן כנגד כלבת על פי הנחיות השירותים הווטרינריים. זהו הצעד היעיל ביותר למניעת התפשטות המחלה לבני אדם מאחר שגם אם ינשכו על ידי חיה נגועה, במידה והם מחוסנים הם לא יעבירו את המחלה הלאה לחיות נוספות או לבני אדם.
כיצד תוכלו להגן על עצמכם?
ראשית יש להקפיד לחסן חתולים וכלבים כנגד כלבת. במקרה וננשכתם על ידי חיה, או שהיה מגע חשוד אחר עם חיה, בין אם חיה ביתית או חיית בר, חשוב מאד לשטוף את הפצע במים וסבון, פעולה פשוטה זו מפחיתה באופן משמעותי את הסיכון להדבקה. כמו כן יש לפנות מיד ללשכת הבריאות הקרובה, או לחדר מיון, לקבלת יעוץ לגבי הצורך בקבלת סדרת חיסונים נגד כלבת. לעיתים ישנה גם התוויה למתן חיסון נגד טטנוס וטיפול אנטיביוטי למניעת זיהום מחיידקים הנמצאים בפה החיה הנושכת. חיסון שניתן לאחר חשיפה מאד יעיל למניעת המחלה. במקרים בהם הפצע עמוק וישנו חשש משמעותי לחשיפה לכלבת בנוסף לחיסון הפעיל יינתנו גם נוגדנים פסיביים המגינים על הנחשף עד להיקלטות החיסון. אל תתעצלו – חשוב מאד להתחיל את הטיפול המונע קרוב ככל שניתן למועד החשיפה, ולכן במקרה של חשיפה לא כדאי להשתהות ויש לפנות מיד לייעוץ רפואי.
פרופ' יסמין מאור, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי וולפסון, יו"ר האיגוד הישראלי למחלות זיהומיות
GY