מחקר חדש שבוצע באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה ונעשה בבית החולים מיו קליניק בארה"ב בחן לאילו מהחיסונים הנפוצים בעולם יש השפעה ארוכת טווח וכמה זמן ממתן החיסון הם עדיין מגנים על המתחסנים? במחקר נמצא כי החיסון של חברת פייזר יעיל מיד אחרי קבלת הזריקות, אך שההגנה שהוא מעניק דועכת עם הזמן מהר יותר מזה של חיסון "מודרנה".
עיקרי המחקר פורסמו בסוף השבוע שעבר ב"פיננשל טיימס" וכן באתר אוניברסיטת אוקספורד. מהמחקר עלה כי חיסון "פייזר" (שניתן לאוכלוסיה בישראל) מאבד כ-50% מיכולת ההגנה שלו כבר לאחר 4 חודשים, ואז מגיע לרמת ההגנה שמקנה החיסון של "אסטרהזנקה", היורדת באופן מתון יותר. החיסרון של שני החיסונים מבוססי ה-mRNA, של פייזר ומודרנה, הוא שהם נכנסים לגוף אך מסולקים ממנו מהר מאוד. זאת, בעוד חיסון "אסטרהזניקה", שפותח בשיתוף אוניברסיטת אוקספורד, מבוסס על חלבון הספייק שהולבש על גבי נגיף-נשא המשכפל עצמו בתוך הגוף והתגובה שהוא מקנה דומה כנראה יותר לזו של החיסון הטבעי, אם כי גם הסיכון לחלות בקרב מתחסנים בתרכיב הזה עלול להיות גבוה.
ממצאי המחקר העלו כי יעילות החיסון של "פייזר" במניעת הדבקה ירדה בין החודשים פברואר ליולי ל-42%, בעוד שחיסון "מודרנה" המשיך להיות יעיל במשך אותו פרק זמן ב-76%. עדיין לא ברור האם זו גם התוצאה מול זן דלתא של נגיף הקורונה.
תוצאות ניסויי הבטיחות והיעילות הקליניים שעברו שני התרכיבים מבוססי mRNA של "פייזר" ו"מודרנה" היו כמעט זהות. אולם, נראה ששינויים קטנים בהרכב, במינון ובתמהיל החומרים שנועדו להוליך את ה-mRNA לתוך התא עשויים להשפיע משמעותית על משך ההגנה שמספק תרכיב החיסון. בתרכיב "מודרנה" כמות גדולה יותר של mRNA ואם כך, ייתכן שהמנה השלישית, מנת הבוסטר, תוכל להשיב לחיסון של "פייזר" את רמת היעילות שלו שכאמור דועכת עם הזמן.
ב"פייזר" מנסים עכשיו להתאים את תרכיב החיסון של החברה לזן דלתא. בנוסף, נמשך הניסוי בחיסון ילדים גילאי 12-5 והתוצאות אמורות להגיע עד סוף השנה. הניסוי נעשה בארה"ב בתרכיב המקורי של "פייזר", אך נבדקת בו גם היעילות מול וריאנט דלתא לאחר שתי מנות חיסון.
