מנהלת היחידה למניעת מחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, פרופסור גליה רהב, דיווחה בשבוע שעבר שאנשים שהתחסנו נגד קורונה התלוננו על תופעות כמו נימול ושיתוק עצב הפנים. "בהתחלה אמרו שמדובר בנשים היסטריות, אבל כנראה שלא, כי אנחנו רואים את זה גם בגברים" היא אמרה, ודבריה עוררו סערה.
היסטריה נשית
היסטריה נשית היא אבחנה רפואית שהייתה נהוגה ברפואה בעולם המערבי ואיננה מוכרת עוד בעולם הרפואה.
היפוקרטס סבר שההיסטריה הינה מצב רפואי של הנשים שנגרם מהפרעות בזרימת הדם מהרחם אל המוח. תאוריה זו היא מקור השם "היסטריה", הנגזר מהמילה היוונית לרחם, היסטרה. היפוקרטס סבר כי המרפא להיסטריה הוא קיום יחסי מין עם כמה שיותר גברים.
היסטריה נשית הייתה אבחנה נפוצה בתקופה הוויקטוריאנית למגוון רחב של תסמינים כולל עילפון, עצבנות, חוסר שינה, אגירת נוזלים, תחושת כבדות בבטן, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, חוסר תיאבון או אובדן ליבידו. חולות שאובחנו בהיסטריה נשית קיבלו לרוב טיפול ב"עיסוי האגן" – גירוי חיצוני של איברי המין הנשיים על ידי הרופא עד להשגת אורגזמה.
באמצע המאה ה-19, הנויורפסיכיאטר הצרפתי פייר ג'נט תיאר היסטריה כ"מחלת עצבים "המאופיינת ב"ניתוק תודעתי", הגורם לאדם להתנהג בדרכים קיצוניות. תורמים מפורסמים אחרים לתחום מדע הרפואה, כמו זיגמונד פרויד וג'וזף ברויאר, המשיכו לבנות על מושגים ראשוניים אלה לאורך סוף המאה ה -19 וה -20.
לקח הרבה זמן עד שרופאים ויתרו על היסטריה כאבחון תקף, איגוד הפסיכיאטרים האמריקני לא כלל היסטריה במדריך האבחון והראשון שלהם להפרעות נפשיות (DSM-I), שהופיע בשנת 1952. עם זאת, "המצב" הופיע ב- DSM-II בשנת 1968, ועזב את עולם הפסיכיאטריה לתמיד בשנת 1980 כאשר ה- APA פרסם את ה- DSM-III.
פרצוף אופניים
בשנת 1897 הרופא הבריטי א. שדוול טבע את הביטוי "פרצוף אופניים" לתיאור מצב רפואי שהשפיע על רוכבי אופניים, בעיקר נשים, בימיה הראשונים של הרכיבה על אופניים. הוא טען כי המצב הזה גורם למראה מתוח ומוזר, ולחרדה ועצבנות אצל הרוכב. גברים ונשים יכלו לפתח פרצוף אופניים, אך נשים הושפעו מכך באופן חמור יותר מכיוון שהמצב יכול להרוס את פניהן ובכך להפוך אותן לנחשקות פחות.
לטענתו המצב נגרם כתוצאה מרכיבה מהירה ורחוקה מדי, וגרם לתווי הפנים של האישה להתרכז במרכז הפנים. אבחנה זו, שנועדה לגרום לנשים להימנע מרכיבה על אופניים, נדחתה במהירות על ידי רופאים אחרים. רופאה מאותה תקופה כתבה במאמר שרכיבה על אופניים אינה פוגעת בשום חלק באנטומיה, אלא משפרת את הבריאות הכללית. היא הסבירה שהבעת הפנים המודאגת נראית רק בקרב מתחילות שחוששות מהרכיבה. ברגע שהן מתרגלות לרכיבה המראה הזה חולף.
מחלת העבדים דיסתזיה אתיופיקה
לא רק נשים זכו לאבחנות מומצאות נגדם. במחצית הראשונה של המאה ה-19, רופאים בארה"ב המציאו מחלות של עבדים והפכו את קורבנות העבדות גם לקורבנות של גזענות מדעית.
ד"ר סמואל אדולפוס קרטרייט שעסק ברפואה במדינות מיסיסיפי ולואיזיאנה במאה ה -19, אשם בהמצאת כמה "מצבים רפואיים" שהחמירו את חייהם של עבדים. אחת האבחנות הללו היתה דיסאסטזיה אתיופיקה, מחלת נפש פיקטיבית שהפכה כביכול את העבדים לעצלנים ולא כשירים נפשית. הוא טען שהמחלה גורמת לעבדים לא למלא אחר ההוראות ולישון הרבה, דבר שגרם להתפתחות נגעים על עורם. לצורך ריפוי המחלה, קרטרייט המליץ על הצלפות. לטענתו, גם גם בעלי העבדים היו יכולים להידבק מהמחלה אם היו יותר מדי ידידותיים או אכזריים מדי לעבדים.
