שיקום נוירולוגי ולימוד מחדש של מיומנויות מוטוריות הם תהליכים חשובים ומורכבים, בעיקר עבור אנשים שעברו שבץ. מחקרים רבים בעבר הדגימו כי הפעלת המוח על ידי ביצוע מדומיין של פעולות מוטוריות היא כלי יעיל ללימוד מיומנויות מוטוריות מורכבות הן אצל אנשים בריאים והן אצל חולים לאחר שבץ.
למרות היעילות המדווחת, טרם התברר באיזה אופן שונה הפעלת המוח, המבוססת על דימויים מוטוריים (MI), מההפעלה המתרחשת בעת ביצוע הפעולה הפיזית (PP).
מחקר חדש בדק שינויים בפעילות המוח הקשורה לדימויים מוטוריים. כמו כן נבדקו הביצועים ההתנהגותיים לאחר אימון מבוסס MI בהשוואה לאימון המבוסס PP, בקרב נבדקים בריאים.
המשתתפים קיבלו מטלה של הטלת חיצים למטרה עם אימון במשך חמישה ימים בעזרת MI או בעזרת PP. פעילות מוחית נסרקה באמצעות fMRI והתוצאות הקשורות לביצוע התקבלו בהשוואה לפני אחרי ובמהלך האימון.
החוקרים מצאו כי בהשוואה ל-PP, אימונים מבוססי MI לא גרמו לשינויים חזקים בהפעלת המוח והיו נחותים בשיפור הביצועים. הפעלה רבה יותר באזורים הקריטיים לעידון התוכנית המוטורית נצפתה בתכנית PP לעומת MI. האימון הפיזי הוביל רק לשיפור שולי בביצועים עצמם ביחס לאימון MI.
הממצאים מצביעים על כך שאופן התרגול (מדומיין מול פיזי), המשמש ללימוד מיומנות מוטורית מורכבת, מתבטא כשוני הן בדפוסי הפעילות המוחית והן בביצועים עצמם. החוקרים מדגישים כי השוואה ישירה זו של פעילות מוחית ותוצאות התנהגותיות לאחר אימונים מקבילים באמצעות דימוי מוטורי, לעומת פעולה פיזית, מספקת מידע ייחודי לגבי המנגנונים העצביים העומדים בבסיס הלמידה באמצעות דימוי מוטורי.
