ירידה קוגניטיבית היא פגיעה הדרגתית בתפקודי המוח אשר כוללים בין היתר זיכרון, ריכוז, חשיבה ושפה. היא יכולה להתרחש כחלק מתהליך ההזדקנות הטבעית, או לעיתים התחלה של דמנציה. כעת, במחקר חדש, קבוצת חוקרים מארצות הברית ניסתה לאפיין את האופן בו מתרחשים שינויים במבנה של רקמת המוח המשפיעים על אובדן הזיכרון.
במחקרם שפורסם בכתב העת Nature communications, בחנו החוקרים 13 מחקרים שונים שכללו למעלה מ-10,000 סריקות MRI ויותר מ-13,000 מבחני זיכרון שבוצעו עבור 3,700 משתתפי מחקר בריאים. הם גילו כי הקשר בין הצטמקות המוח לירידה בזיכרון אינו פשוט או ליניארי.
ככל שאנו מתבגרים, הקשר בין אובדן זיכרון לירידה בנפח המוח מתחזק, ולא ניתן להסביר אותו על ידי גורמים גנטיים שידועים ככאלו שמעלים את הסיכון למחלת אלצהיימר. למעשה, הממצאים מצביעים על כך שהזדקנות המוח כרוכה בשינויים מורכבים ונרחבים ברקמתו, ולא מושפעת משינויים המוגבלים לאזור יחיד.
"על ידי שילוב נתונים מעשרות קבוצות מחקר, יש לנו כעת את התמונה המפורטת ביותר שנוצרה עד כה על האופן שבו שינויים מבניים במוח מתפתחים עם הגיל וכיצד הם קשורים לזיכרון", אמר ד"ר אלוורו פסקואל-ליאונה שהוביל את המחקר.
בנוסף לכך, החוקרים מצאו כי אנשים שסבלו מירידה חדה בנפח של רקמת המוח הראו התדרדרות משמעותית יותר ביכולות הזיכרון שלהם. גם במקרה זה, התהליך היה בולט במיוחד במקרים בהם הפגיעה הרקמתית במוח הייתה מפושטת ולא מוגבלת לחלק מסוים שלו. ככל הנראה, ברגע שהצטמקות המוח עולה מעל לרמה מסוימת, אובדן הזיכרון מתרחש בקצב מהיר יותר.
