זו עובדה שאנשים שונים מזדקנים בקצב שונה. המונח "שבריריות" מתייחס לירידה פיזיולוגית ורב מערכתית שמופיעה בגיל מבוגר ונעשית משמעותית יותר ככל שאנו גדלים. בארצות הברית בלבד, למעלה מ-40% מהמבוגרים נחשבים שבריריים.
רופאים מעריכים שבריריות באמצעות מדד שלוקח בחשבון יכולות שונות כמו הליכה מהירה וכוח אחיזה, וכן מאפיינים כמו מחלות רקע ופעילות חברתית. החוקרים מציינים כי הבעייתיות במדד זה היא ששני אנשים עשויים לקבל אותו ניקוד, למרות שאחד בריא קוגניטיבית אך אינו יכול ללכת והאחר בעל בריאות גופנית טובה אך בעל זיכרון לקוי.
"הזדקנות היא לא רק דבר אחד. ישנן דרכים רבות להיות שברירי", אמר ד"ר קנת' רוקווד שהשתתף בהובלת מחקר חדש מטעם אוניברסיטת קולורדו. "השאלה שאנחנו רוצים לענות עליה היא – אילו גנים מעורבים בהזדקנות?".
כדי לברר זאת, צוות החוקרים אסף מידע על מבנה הגנום של מאות אלפי משתתפים. מתוך משתתפי המחקר, החוקרים זיהו את אלו שהיו בעלי מאפיינים שבריריים, ובחנו אילו מבין הגנים שלהם עשוי לתרום לאותה שבריריות.
במחקר שפורסם בכתב העת Nature Genetics, החוקרים מספרים כי הצליחו לזהות 408 גנים הקשורים להזדקנות מואצת. חלק מהגנים שנמצאו היו קשורים לנכויות, ירידה קוגניטיבית, הפרעות מטבוליות, תמיכה חברתית מועטה, סגנון חיים לא בריא ומחלות נוספות. דוגמה אחת לכך היא הגן SP1 אשר נמצא כקשור לתפקוד מערכת החיסון ולמחלת אלצהיימר, והיה מעורב בירידה קוגניטיבית שהיא חלק מהביטוי של שבריריות.
כעת, החוקרים מקווים להרחיב את המחקר ולבחון לעומק את הביטוי של הגנים השונים שמעורבים בהזדקנות מוקדמת, בתקווה להצליח לאתר את האנשים שנמצאים בסיכון מוגבר לשבריריות בגיל צעיר יותר.
