אסתמה היא מחלה שכיחה שמשפיעה על כ-6% מהאוכלוסיה ברחבי העולם. היא מאופיינת בהתקפים שכוללים שיעול, צפצופים וקוצר נשימה. כיום חולי אסתמה מקבלים טיפול תרופתי שמטרתו להפחית את ההתקפים ולשלוט בעוצמתם.
בשנים האחרונות נכנסו לעולם הרפואה תרופות ביולוגיות רבות לטיפול באסתמה חמורה. "הן עוזרות לרוב החולים לשלוט בחומרת התסמינים שלהם, אך עד היום לא ידוע כיצד התרופות האלו משפיעות על מערכת החיסון", אומרת ד"ר ולנטינה יאסינסקה ממכון קרולינסקה.
במחקר חדש שלה שפורסם בכתב העת המדעי Allergy, החוקרים ניסו לבחון כיצד משפיעות התרופות הביולוגיות על תאים שונים השייכים למערכת החיסון. לשם כך, הם גייסו למחקר 40 אנשים שסובלים מאסתמה קשה. בהמשך החוקרים אספו דגימות דם מכל משתתפי המחקר לפי ובמהלך קבלת הטיפול התרופתי.
בעת עיבוד נתוני המחקר, המדענים הופתעו לראות עלייה בשיעורם של תאי חיסון מסוימים לאחר מתן התרופה. כלומר, הם מצאו שתאי חיסון מסוימים לא מושפעים מהתרופה הביולוגית. הם מאמינים שממצאים אלה עשויים להסביר את חזרתן לאחר טיפול של מחלות נוספות מלבד אסתמה.
"זה מצביע על כך שתרופות ביולוגיות לא בהכרח מגיעות לשורש הבעיה, למרות שהן עוזרות במידה רבה לחולי אסתמה", אומרת פרופ' ג'ני מיוסברג שהשתתפה במחקר.
כיום, מעט ידוע על ההשפעות ארוכות הטווח של תרופות ביולוגיות כמו מפוליזומאב ודופילומאב כיוון שהן חדשות יחסית. לכן, בשלב הבא של המחקר מקווים החוקרים לאסוף דגימות דם מחולים שקיבלו טיפול ארוך טווח באמצעות תרופות ביולוגיות. באופן זה הם יוכלו לחקור את ההשפעות ארוכות הטווח של התרופות.
