מחקר שהובילו חוקרים ממכון מקס פלנק לאסתטיקה אמפירית בפרנקפורט אם מיין, גרמניה, הראה שגם רקדנים חובבים וגם רקדנים מקצועיים הם פחות נוירוטיים מאנשים שאינם רוקדים. מעבר לכך, הם גם נעימים יותר, פתוחים יותר ויותר מוחצנים. עם זאת, נראה כי ז'אנר הריקוד משפיע על תכונות אלו. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Personality and Individual Differences.
החוקרים ניתחו נתונים של 5,435 אנשים משבדיה ו-574 אנשים מגרמניה שנבדקו באשר לחמש תכונות האישיות הגדולות שלהם "פתיחות", "מצפוניות", "מוחצנות", "נעימות" ו"נוירוטיות". "מה שמיוחד בעבודה הזו הוא שהשתמשנו במדגמים גדולים מאוד משתי מדינות שונות. היקף ומגוון נתונים כאלו הם בדרך כלל נדירים, ומחקרים קודמים בנושא התבססו על מדגמים קטנים למדי", הסביר החוקר הראשי של המחקר.
בשוודיה, צוות המחקר הצליח להסתמך על מסד נתונים קיים שכלל נתונים על המעורבות היצירתית של אנשים והישגי הריקוד. כדי לאסוף נתונים של רקדנים בגרמניה, החוקרים פיתחו סקר מקוון ששותף באופן נרחב במוסדות מחול.
מחקרים קודמים מצאו שמוזיקאים נעימים יותר ופתוחים יותר לאחרים מאשר לא-מוסיקאים. במחקר הנוכחי, תוצאות אלו הודגמו גם בקרב רקדנים. עם זאת, החוקרים מצאו גם הבדל מעניין בין שתי הקבוצות: בהשוואה למוזיקאים, רקדנים אינם נוירוטיים יותר, אלא – להיפך – פחות נוירוטיים מאנשים שאינם רוקדים.
"באופן כללי, גם רקדנים וגם זמרים מפגינים רמה גבוהה של מוחצנות באישיות שלהם – שעשויה לנבוע מכך שאמצעי הביטוי שלהם בזמן ריקוד ושירה הם הגוף שלהם – וזה מצב מאוד חשוף חברתית, יותר מאשר אם אתה מביע את עצמך דרך מכשיר למשל", אמר המחבר הראשי של המחקר.
