בארצות הברית, גיל 45 מביא איתו טקס מעבר לא נעים: תחילת ביצוע קולונוסקופיות באופן שגרתי, במהלכן אנדוסקופ מצויד באור ומצלמה משמש כדי לבדוק את המעי הגס עבור סימנים של סרטן. סרטן המעי הגס, הגדל לאט יחסית, יכול לעתים קרובות להיות מטופל בניתוח אם מתגלה בשלב מוקדם. עם זאת, הוא הופך להיות קשה יותר לטיפול ככל שהוא מתפתח זמן רב מדי ללא גילוי, מה שהופך אותו לגורם הרביעי המוביל של מקרי מוות הקשורים לסרטן במדינה.
למרות הזמינות של בדיקת הסקר החשובה הזו, ההחלטה האם לטפל בחולה עדיין מבוססת במידה רבה על היסטולוגיה מסורתית (ביופסיה של המעי) – פתולוגים מעריכים את סרטן המעי הגס על ידי בחינת שקופיות של דגימות גידול תחת מיקרוסקופ.
כעת, צוות בבית הספר לרפואה של הרווארד שילב היסטולוגיה עם טכנולוגיות הדמיה חדשניות כדי ליצור מפות מרחביות דו-ממדיות ותלת-ממדיות בקנה מידה גדול של סרטן המעי הגס. המפות, המתוארות ב–Cell, כוללות מידע מולקולרי נרחב על גבי תכונות מיקרוסקופיות של הגידול כדי לספק מידע חדש על מבנה הסרטן, כמו גם על האופן שבו הוא נוצר, האופן בו הוא מתקדם ומתקשר עם מערכת החיסון.
"הגישה שלנו מספקת חלון מולקולרי ל-150 שנה של פתולוגיה אבחנתית – ומגלה שרבים מהאלמנטים והמבנים שנחשבו באופן מסורתי כעומדים בפני עצמם למעשה קשורים זה בזה בדרכים בלתי צפויות", אמר המחבר הבכיר פיטר סורג'ר, פרופסור אוטו קראייר לפרמקולוגיה של מערכות במכון בלווטניק בהרווארד. "מה שזה אומר, זה שלפני כן רק הסתכלנו על הזנב או על הרגל של הפיל, אבל עכשיו, בפעם הראשונה, אנחנו יכולים להתחיל לראות את כל הפיל בבת אחת".
