כ-1.5 מיליון ילדים ברחבי העולם מתחת לגיל 18 איבדו הורה או סב, ומתוכם, יותר ממיליון חוו את מותו של אחד ההורים או שניהם, במהלך 14 החודשים הראשונים למגיפת הקורונה. כך עולה ממחקר עולמי שנערך על ידי חוקרים מבריטניה ומארה"ב ופורסם בכתב העת Lancet. החוקרים ניתחו את נתוני התמותה ממחלת הקורונה ואת סטטיסטיקת הפוריות ב-21 מדינות. מסקנת המחקר היא שיש צורך לתעדף ילדים אלה ולהעניק להם טיפולים ותמיכה פסיכולוגית וכלכלית כבר עכשיו וגם בעתיד, כיוון שהיתמות תמשיך ללוות אותם כל חייהם. אחד החוקרים כינה זאת "מגיפה נסתרת של יתמות". כחצי מיליון ילדים נוספים חוו את מותם של סבא או סבתא שגרו עימם בביתם.
נכון לכתיבת שורות אלו, בישראל מתו ממחלת הקורונה 6,632 איש. מרבית המתים הם מעל גיל 60, אך כ-7% מהמתים היו בין הגילאים 20-59. בנוסף, אנשים צעירים מהמגזר החרדי שנפטרו הותירו אחריהם יתומים רבים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2016 היו בארץ כ-30,000 יתומים עד גיל 17. רק יתומים שמוכרים כיתומי צה"ל או נפגעי פעולות איבה מקבלים תמיכה משמעותית מהמדינה.
מחקרים שנערכו בעבר על מגיפות האיידס והאבולה הראו כיצד ניתן לעזור לילדים שאיבדו קרוב משפחה למחלה. הלקחים שנלמדו ממגיפות אלו הם שיש לתמוך במשפחה המורחבת או במשפחות אומנה שמטפלות ביתומים, להעניק להן חיזוק כלכלי, ולרשום אותן לתכניות הדרכת הורים. בנוסף, יש צורך לחסן סבים וסבתות שמטפלים בנכדיהם.
לפי המחקר, המדינות עם השיעורים הגבוהים ביותר של ילדים שאיבדו את המטפל העיקרי שלהם – הורה או סבא/ סבתא – הן פרו (10.2 ילדים מתוך 1,000, מספר כולל של 98,975 ילדים), דרום אפריקה (5 ילדים מתוך 1,000, מספר כולל של 94,625 ילדים), מקסיקו (3 ילדים מתוך 1,000, מספר כולל של 141,132 ילדים), ברזיל (2 ילדים מתוך 1,000, מספר כולל של 130,363 ילדים), איראן (1.7 מתוך 1,000), ארה"ב (1.5 מתוך 1,000, מספר כולל של 113,708 ילדים) ורוסיה (ילד אחד מתוך 1,000). כמעט בכל מדינה, יותר גברים מתו בהשוואה לנשים, במיוחד בגילאי הביניים. בסך הכל, עד פי חמישה יותר ילדים איבדו את אבותיהם לעומת ילדים שאיבדו את אמהותיהם.
ד"ר סת פלקסמן מהאימיפיריאל קולג', לונדון, אחד המחברים העיקריים של המחקר, אמר ל"גארדיאן": "מדובר במצב חירום עולמי, ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחכות עד שנפעל. מגיפת הקורונה, שיצאה משליטה, משנה באופן פתאומי וקבוע את חייהם של הילדים שנותרו מאחור".
ל"גארדיאן" התראיינה גם טרייסי בוזלי, ראש ארגון בריטי לאומי שמסייע ליתומים ולדבריה, בתי ספר רבים פנו לארגון שלה וביקשו עזרה בתמיכה בתלמידים שאיבדו הורה. לפי המחקר, בבריטניה התייתמו כ-8,500 ילדים. עוד אמרה בוזלי שחשוב לדבר בכנות עם ילדים שאיבדו הורה במגיפה. הארגון שלה מסייע לצוותים החינוכיים בבתי הספר לנהל שיחות כנות על מוות ואבל, אך זה עדיין דבר לא מקובל. "הרעיון הוא להגן על ילדים, אבל לצערי זה אומר שילדים לא יקבלו גישה לאמת ולתשובות שהם צריכים, והם בסופו של דבר ממלאים את החסר בעזרת דמיונם".
בוזלי ציינה גם שילדים רבים נמצאים בטראומה מכך שלא קיבלו הזדמנות להיפרד מההורה שנפטר, הם אינם מסוגלים להשתתף בהלוויה ומתקשים להבין מה קרה. "לא מעט חולי קורונה פנו לבית החולים עם קשיי נשימה אך עדיין היו ניידים, כך שיש דיווחים על ילדים שהסתכלו דרך החלון וראו את ההורה או את הסב נכנסים לאמבולנס, ואז לא הצליחו לראות אותם בבית החולים, ופתאום נאמר להם שהם מתו," סיפרה בוזלי.
