מערכת הרבייה הגברית משמשת כנקודה פעילה להופעתם של גנים חדשים – ייתכן וזה מסביר מדוע יותר מוטציות חדשות עוברות בירושה מאבות מאשר מאמהות. עם זאת, הוא מידע זה לא מבהיר מדוע אבות מבוגרים מעבירים יותר מוטציות לילדיהם לעומת אבות צעירים יותר. המנגנונים שעשויים לעמוד בבסיס המגמות המתועדות היטב הללו נותרו זה מכבר בגדר תעלומה.
כעת, מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Ecology and Evolution ונערך על ידי מדענים מאוניברסיטת רוקפלר מתאר מדוע זבובי פירות זכרים מבוגרים נוטים להעביר מוטציות לצאצאיהם, מה שעשוי לשפוך אור על הסיכון למחלות תורשתיות בבני אדם.
חוקרים במעבדתו של לי ז'או חקרו מוטציות המתרחשות במהלך ייצור הזרע, תהליך הנקרא ״ספרמטוגנזיס״. הם מצאו כי מוטציות הן תופעה שכיחה באשכים של זבובי פירות צעירים ומבוגרים כאחד, אך ישנה שכיחות גבוהה יותר בזבובים מבוגרים מלכתחילה. יתר על כן, נראה כי רבות מהמוטציות הללו נפתרות ומוסרות בזבובי פירות צעירים יותר בתהליך יצירת תאי הזרע, על ידי מנגנוני התיקון הגנומי של הגוף – והן אינן ניתנות לתיקון באשכים של זבובים מבוגרים יותר.
"ניסינו לבחון אם תהליך יצירת תאי הזרע בזבוב פירות מבוגר יותר פחות יעיל בתיקון מוטציות הנוצרות בתהליך, או שמא יש מוטציות בתאים כבר בתחילתו", אומר המחבר הראשון אוון ויט, כיום ביולוג חישובי בחברת Biomarin Pharmaceuticals. "התוצאות שלנו מצביעות על כך שזה בעצם גם וגם. בכל שלב של ייצור תאי הזרע, יש יותר מוטציות בזבובים מבוגרים יותר מאשר בזבובים צעירים יותר."
