סוכרת מסוג 2 היא מחלה שכיחה באוכלוסייה המבוגרת אשר נגרמת מעמידות להורמון אינסולין. החולים סובלים מריכוז גבוה של סוכר בדם שלאורך זמן יכול לגרום לסיבוכים רבים, ובפרט מקושר לקרדיומיופתיה סוכרתית (פגיעה לבבית).
מזה שנים רבות ידוע שפעילות גופנית עשויה לסייע לשיפור וחיזוק פעילות הלב. אנשים שנוטים להתאמן באופן תדיר נהנים מסיכוי נמוך יותר למות בגלל התקף לב. עם זאת, עד כה לא נעשו מחקרים שבדקו האם האפקט הזה קיים גם עבור חולי סוכרת מסוג 2.
לאחרונה מחקר חדש של קבוצת חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארצות הברית חקרה את הנושא לעומק. המחקר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine עסק בדפוסי הפעילות הגופנית של חולי סוכרת מסוג 2, ובהשפעה שלהם על בריאות החולים ועל סיכוייהם למות מסיבות שונות.
לצורך המחקר גייסו החוקרים 51,650 חולי סוכרת מסוג 2 שהסכימו להשתתף במחקר. המחקר כלל מעקב של 22 שנה אחרי הרגלי הפעילות של המשתתפים ואחרי הרשומות הרפואיות שלהם. ההמלצה המקובלת כיום לאדם בריא היא לקיים פעילות גופנית בינונית לכ-150 דקות בשבוע.
החוקרים חילקו את משתתפי המחקר לקבוצות בהתאם לרמת הפעילות הגופנית שלהם. בעת ניתוח הנתונים הם גילו כי כל רמה של פעילות גופנית, גם אם היא מתחת למידה המומלצת, וגם אם היא מרוכזת לסופי השבוע בלבד, מובילה לירידה בסיכוי למות מכל סיבה שהיא ב-17-21% ובפרט מאירוע לבבי ב-19-33% בהשוואה לאנשים שלא ביצעו פעילות גופנית כלל.
החוקרים מאמינים שממצאים אלו עשויים לסייע לגורמים הממונים על בריאות הציבור למנוע מקרי מוות רבים באמצעים פשוטים כמו עידוד לביצוע יותר פעילות גופנית.
