בארצות הברית לבדה ישנם כ-35 מיליון איש אשר סובלים ממלחת כליות כרונית. רבים מהם סובלים גם מבעיות בריאותיות נוספות ומגוונות. לדוגמה, שליש מחולי הסוכרת וחמישית מכלל האנשים הסובלים מיתר לחץ דם יסבלו גם ממחלת כליות.
ישנם גורמי סיכון רבים המשותפים למחלת לב ולמחלת כליות כמו השמנת יתר או לחץ דם גבוה. לכן, עד כה חוקרים לא הצליחו לקבוע באופן חד משמעי האם מחלת כליות עשויה לגרום לפגיעה ישירה בתפקוד הלב. בכדי לנסות לענות על השאלה הזו, חוקרים מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת וירג'יניה החליטו לבחון לעומק את הקשר בין הכליות לבין הלב באנשים עם מחלת כליות כרונית.
במאמרם שפורסם בכתב העת Circulation, בחנו עכברי מעבדה עם מחלת כליות. הם הבחינו בכך שהכליות החולות משחררות לזרם הדם מולקולה אשר מכילה מידע גנטי ונקראת miRNA. בהמשך הם גילו שאותה מולקולה הינה בעלת תכונות רעילות הפוגעות באופן ישיר בתפקוד הלבבי.
"מחלות כליות ולב יכולות להתפתח בשקט, ולכן הן מתגלות לעתים קרובות רק לאחר שכבר נגרם נזק", אמרה החוקרת אוטה ארדברוגר שהובילה את המחקר. "הממצאים שלנו יכולים לסייע בזיהוי חולים בסיכון לאי ספיקת לב מוקדם יותר, מה שמאפשר טיפול מוקדם יותר ותוצאות משופרות."
כעת, החוקרים מאמיני שגילוי זה יוכל לסייע לפתח בדיקות סקר עבור אנשים עם מחלת כליות. הבדיקות יסייעו לזהות אנשים עם מחלת כליות שבדמם רמות גבוהות של miRNA ולכן הם נמצאים בסיכון מוגבר גם לפגיעה לבבית. באופן זה ניתן יהיה להעניק טיפול מוקדם לאותם אנשים או לעקוב אחר מצבם הבריאותי באופן הדוק יותר.
