ד"ר ג'וליה גוזמן – מנהלת השירות לעבודה סוציאלית באסותא מרכזים רפואיים עם המדריך להתמודות עם המצב הביטחוני המתוח בהיבט הנפשי ושמירה על החוסן. לאיזה סימנים לשים לב אצל הילדים, ממה מומלץ להימנע, ומה כדאי להוסיף לשגרת החירום היום יומית החדשה.
ברגעים של עמימות וחוסר ודאות היכולת שלנו לעצור, לנשום עמוק ולחשוב בצורה שקולה יכולה למנוע מצוקה נפשית ולשפר באופן משמעותי את ההתמודדות. חשוב להקשיב להנחיות הגורמים המוסמכים ולשמור על תקשורת עם הסביבה הקרובה. בנוסף, הכנה מוקדמת תחזק את תחושת הביטחון.
לא פחות חשוב הוא החוסן הנפשי – תמיכה הדדית, עידוד ושמירה על אופטימיות – כל אלה מסייעים להתמודד עם האתגרים בצורה טובה יותר. במצבי חירום, אחריות אישית וערבות הדדית הן המפתח לשמירה על החיים ועל תחושת היציבות.
כמה טיפים להתמודדות עם המצב
- הכינו תיק חירום מוכן: מים, מזון יבש, פנס, סוללות, מטען נייד, תרופות קבועות, מסמכים חשובים וצילום תעודות.
- כתבו מספרי חירום וטלפונים של בני משפחה קרובים בכתב למקרה שהסוללה בנייד תיגמר.
- הכירו את ההנחיות של פיקוד העורף וודאו שאתם יודעים איפה המרחב המוגן הקרוב.
- קבעו נקודת מפגש משפחתית למקרה של ניתוק תקשורת.
- הקפידו כלל הניתן על היגיינת השינה ואכילה מסודרת – דאגה לצרכים פיזיים מחזקת את הנפש.
- שלבו פעילות גופנית במהלך היום: עליה במדרגות, הליכה קצרה, מתיחות או אימון זמין ביוטיוב.
בזמן האזעקה:
- עצרו רגע ונשמו עמוק – נשימה נכונה היא כלי מהיר והיעיל ביותר להרגעה בזמן לחץ, גם לילדים וגם למבוגרים. נשימה איטית עוזרת להרגיע את הגוף ולחשוב בבהירות.
- פעלו לפי הנחיות והימנעו מהפצת שמועות.
- שמרו על סוללת הטלפון – עברו למצב חיסכון.
- עדכנו אדם קרוב שאתם בטוחים.
אחרי האירוע:
- בדקו אם מישהו סביבכם זקוק לעזרה – סיוע לאדם אחר מפחית לחץ וחרדה גם אצלנו.
- שוחחו על מה שקרה – שיתוף רגשי מסייע להתמודדות.
- חזרו בהדרגה לשגרה – שגרה מחזקת תחושת שליטה.
ילדים:
התמודדות של ילדים עם מצב חירום דורשת שילוב של הכנה רגשית וכלים פרקטיים בגובה העיניים: העיקרון המנחה הוא לספר את האמת באופן מותאם גיל ושלב התפתחותי:
- הסבירו בפשטות מה קורה בלי להציף בפרטים, אלא במילים מותאמות גיל.
- תרגלו יחד מה עושים: תרגול יוצר תחושת שליטה.
- שמרו על טון רגוע וברור – ילדים "קוראים" את מצב הרוח שלנו ומזהים מיד את סימני המצוקה.
- תנו לכל אחד תפקיד, למשל, להחזיק פנס, לקחת בקבוק מים, לפתוח את הדלת. תחושת אחריות ומשימתיות מפחיתות חרדה.
- חבקו והיו קרובים פיזית כמה שאפשר – מגע וקרבה מרגיעים.
- צמצמו חשיפה לחדשות ולתמונות קשות.
- עודדו שיחה פתוחה – "מה הרגשת?" "ממה את/ה הכי מפחד/ת?"
- נרמלו תגובות כמו פחד, עצב או קושי לישון – זה טבעי ומותאם מצב.
- נהלו שגרה: מסגרת קבועה מייצרת ביטחון.
- תנו אופק – דברו על החופשה הבאה, על פעילויות שתעשו כשהמלחמה תיגמר.
- שימו לב לסימנים מתמשכים של מצוקה (סיוטים, הסתגרות, רגרסיה) ובמידת הצורך פנו לייעוץ מקצועי".
