אם אתם או ילדיכם סובלים מקשיים בבליעה, צרבות שלא מגיבות לטיפול, או תחושה של מזון שנתקע בגרון, ייתכן שלא מדובר ברפלוקס "רגיל". בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה במודעות ובאבחון של מחלה דלקתית כרונית בשם דלקת ושט אאוזינופילית – Eosinophilic Esophagitis, או בקיצור EoE.
מהי המחלה, מה הם התסמינים שלה וכיצד מאבחנים אותה? ד"ר ג'ואד הנדי, רופא בכיר במכון הגסטרואנטרולוגי בבית החולים בני ציון בחיפה, מסביר.
מהי דלקת ושט אאוזינופילית?
דמיינו תגובה אלרגית, כמו אסטמה או נזלת אלרגית, המתרחשת בתוך הוושט – הצינור שמעביר מזון מהפה לקיבה. זוהי, בפשטות, דלקת ושט אאוזינופילית.
מדובר במחלה כרונית שבה תאי דם לבנים מסוג "אאוזינופילים", הקשורים בדרך כלל לתגובות אלרגיות, חודרים לרירית הוושט וגורמים לדלקת מקומית. הצטברות זו אינה תקינה ומובילה לנפיחות, נוקשות והיצרות של הוושט, המקשים על תפקודו התקין.
ממצאים אנדוסקופיים של דלקת ושט אאוזינופילית: A. תפליטים לבנים, B. תלמים אורכיים עם תפליטים לבנים, C. ושט עם מראה טבעתי, D. היצרות בוושט
מה הם תסמיני המחלה?
התסמינים של דלקת ושט אאוזינופילית משתנים באופן משמעותי בין ילדים למבוגרים.
במבוגרים ובמתבגרים, התסמין השכיח ביותר הוא קשיי בליעה (דיספגיה):
- תחושה שהמזון, בעיקר מוצקים כמו לחם או בשר, יורד לאט או נתקע.
- צורך לשתות כמויות גדולות של נוזלים עם האוכל כדי "לעזור לו לרדת".
- לעיסה ממושכת של כל ביס.
- הימנעות ממאכלים מסוימים או מאכילה בחברה מחשש לאירוע מביך.
- במקרים חמורים, היתקעות מלאה של מזון בוושט, מצב חירום רפואי הדורש התערבות מיידית.
בילדים צעירים, התסמינים פחות ספציפיים ויכולים לכלול:
- הקאות ובחילות.
- סירוב לאכול או "בררנות" קיצונית.
- כאבי בטן.
- תסמינים דמויי רפלוקס.
- עלייה לא מספקת במשקל ובגובה.
איך מאבחנים את המחלה?
אבחון נכון של דלקת ושט אאוזינופילית הוא תהליך מובנה הדורש שילוב של תסמינים ובדיקות. אם אתם חווים תסמינים מחשידים, הרופא המטפל יפנה אתכם לגסטרואנטרולוג, והתהליך יכלול בדרך כלל את השלבים הבאים:
שיחה והערכה קלינית: הרופא ישאל על התסמינים, הרגלי האכילה וההיסטוריה הרפואית שלכם, כולל רקע של אלרגיות אחרות (כמו אסטמה, דרמטיטיס אטפית, או נזלת אלרגית) במשפחה.
בדיקת גסטרוסקופיה (אנדוסקופיה של דרכי העיכול העליונות): זוהי בדיקת המפתח לאבחון. במהלכה, תוך כדי הרדמה, מוחדר צינור דק וגמיש עם מצלמה דרך הפה אל הוושט. הבדיקה מאפשרת לרופא להתבונן ישירות ברירית הוושט ולחפש סימנים אופייניים לדלקת. בנוסף, הבדיקה כוללת נטילת ביופסיות ובדיקה פתולוגית של הרקמה. הימצאות של אאוזינופילים מרובים בדגימות הוושט לרוב נותנות את האבחנה הסופית של EoE.
בעת אבחון המחלה, חשוב לשלול סיבות אחרות שיכולות לגרום לתסמינים. בכל מקרה, אם אתם סובלים מקשיי בליעה או תסמינים אחרים שהוזכרו, אל תתעלמו מהם ופנו לייעוץ רפואי. אבחון מוקדם ונכון הוא הצעד הראשון למניעת סיבוכים ארוכי טווח ושיפור משמעותי באיכות החיים.
