רמות השחיקה הנוכחיות של רופאים הן ברמות גבוהות מבחינה היסטורית, במיוחד אצל רופאי משפחה. לעובדה זו יש גורמים רבים. המחקר הבא נערך בשנת 2019, עוד לפני התפרצות הקורונה. מטרתו היתה להבין את המאפיינים הדמוגרפים, הפסיכולוגים, הסביבתיים, ההתנהגותיים ואת מאפייני העבודה המשפיעים על בריאות ושחיקת הרופא, תוך התמקדות על רופאי משפחה והמתמחים ברפואת משפחה.
על הסקר ענו 295 מתמחים ברפואת משפחה וחברי הפקולטה ב-11 תוכניות התמחות ברשת התמחות המחקר של טקסס. הנבדקים השלימו מספר מבדקים להערכת חוסן נפשי, שחיקה, גמישות פסיכולוגית ולחץ בסביבת העבודה. הנבדקים דיווחו על פעילויות בריאותוית אישיות ונתנו מידע דמוגרפי. משתני התוצא הראשי היו שחיקה (דפרסונליזציה, תשישות רגשית והישג אישי) וחוסן נפשי.
משתני החיזוי הראו שוני רב. דפרסונליזציה = 27.1%, תשישות רגשית = 39%, הישג = 37.7%, חוסן נפשי = 37%. תוצאות אלה הביאו להשפעה נרחבת בשלושת המודלים של השחיקה ומודל החוסן הנפשי. שוני והשפעה דומים נראו אצל מתמחים עצמאים ברפואת משפחה והסגל האקדמי כאשר חוסן נפשי הוא המשתנה היחיד שהראה הבדל משמעותי בין הקבוצות.
מחקר זה מדגים את חשיבות השינויים שצריכים לעשות הרופא והארגון כאחד כדי להשפיע על בריאותו של הרופא, תוך מתן דגש על חוסן נפשי בפקולטה ואצל המתמחים. תוצאות המחקר עשויות לעזור בשינוי מדיניות ארגונית מקום העבודה ובריאות תוכנית הלימודים ברמה האישית של המתמחים ברפואת משפחה והסגל האקדמי.