טיפול הורמונלי אדג’ובנטי (מונע) הינו טיפול הניתן לאחר ניתוח לצורך מניעת חזרה עתידית של סרטן השד. עם זאת, טרם נחקרו ההשלכות של מצבים בהם התחלת הטיפול מושהית. קבוצת מחקר מאוניברסיטת הרווארד ביצעה מחקר שמטרתו לאפיין עיכובים בהתחלת טיפול הורמונלי ולהעריך את השפעת העיכוב על התוצאות הרפואיות.
קבוצת המחקר כללה קבוצות עם סרטן שד פולשני חיובי לקולטן ו/או לובולרי, אשר אובחן בין השנים 2010-2015. טיפול הורמונלי שמתחיל מעל שישה חודשים (180 יום) לאחר הניתוח מוגדר כעיכוב. חולות שקיבלו כימותרפיה לא הוחרגו מקבוצת המחקר.
מבין 179,590 נשים שהוערכו במאגר הסרטן הלאומי, 3.2% סבלו מעיכוב. גורמי סיכון חיוביים היו גיל צעיר יותר, קבוצות מיעוט אתניות ותופעות לוואי.
גורמים רפואיים שנמצאו כקשורים באופן מובהק עם התחלה מאוחרת של טיפול הורמונלי היו גידול בדרגה גבוהה, גודל גידול גדול יותר, מעורבות רבה יותר של בלוטות הלימפה, אשפוז נוסף שאיננו מתוכנן תוך 30 יום מהניתוח, ושוליים ניתוחיים חיוביים. ניתוח הישרדות מותאם הראה הישרדות נמוכה יותר במטופלות עם עיכוב בהתחלה של טיפול הורמונלי. כמו כן, זוהו גורמי סיכון ספציפיים למאפיינים דמוגרפיים ורפואיים להתחלה מאוחרת של טיפול הורמונלי. התחלה מאוחרת של הטיפול היתה קשורה להישרדות נמוכה יותר של המטופלות.
