טרשת נפוצה, מחלה כרונית שבעבר לוותה לעיתים קרובות בהתקדמות מהירה ואובדן יכולת תנועה, זוכה בשנים האחרונות למענה רפואי חדשני: תרופות חדשות, טיפולים מותאמים אישית וגישות שמצליחות לשנות את מהלך המחלה. מטיפולים שניתנים כבר בשלב מוקדם ועד טכנולוגיות שמאפשרות לחולים לשמור על עצמאות ואיכות חיים, מדובר במהפכה של ממש. חולים, שלפני עשור בלבד נאלצו להיעזר בכיסא גלגלים, יכולים כיום להמשיך לנהל שגרת חיים פעילה ומלאה תקווה.
פרופ' שי מנשקו, מנהל השירות לטרשת נפוצה, שיבא תל השומר, פרופ' אלון קלרון, ראש החוג לפיזיותרפיה, אוניברסיטת ת"א וחוקר בכיר במרכז לטרשת נפוצה, שיבא תל השומר וד"ר רועי אלוני, פסיכולוג שיקומי מומחה, קלינאי-חוקר. ראש המגמה לפסיכולוגיה שיקומית, אוניברסיטת אריאל ואחראי המערך הפסיכולוגי במרכז לטרשת נפוצה, שיבא תל השומר, שוחחו עם ד"ר מאיה רונן, בפרק חדש של "מישהו מטפל בך", תכנית הבריאות של ישראל ברשת, על פריצות הדרך והחידושים בטיפול המולטי-דיסיפלינרי במחלה.
"בעשור האחרון בוצעה פריצת דרך עצומה, בדגש על עצומה. קשה לי לראות עוד נושא רפואי שנעשתה בו כזו פריצת דרך. אם לפני עשור נאלצתי לבשר למטופל שלי שתוך עשור פלוס מינוס הוא יהיה בכיסא גלגלים – מילים כאילו כבר לא נאמרות בחדרי הטיפול", מסביר פרופ' מנשקו את הבשורה הגדולה בהתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הטרשת הנפוצה, שהתחוללו בשנים האחרונות. "הדברים השתנו מקצה לקצה. היום ניתן לתת טיפול שבולם את המחלה לשנים רבות ומאפשר לחיות את חיי היום יום בביטחה מלאה", מוסיף פרופ' מנשקו. "הטיפולים שיש לנו היום הם שוברי שיוויון. אם פעם חולה היה צריך להזריק לעצמו בין פעם ביומיים לפעם בשבוע עם תסמינים מאד קשים, היום זה לא ככה. טרשת נפוצה הפכה מחלה מאד קשה, למחלה כרונית שניתן להתנהל איתה ביומיום. יש טיפולים שנדרשים אחת לחצי שנה או אפילו אחת לשנה בלבד, ובשנה שלישית או רביעית כלל לא. הדברים האלו כמעט לא קיימים במחלות אחרות. זריקה פעם בחודש או עירוי פעם בחצי שנה זה אופציה שהיא על השולחן", מסביר פרופ' מנשקו את המהפכה.
"גם חברות התרופות הבינו שזה מכלול. יש פן תרופתי ויש פן התנהגותי, עם כל מיני אפליקציות שפתחו ועוזרות לחולי טרשת. המחלה מנוהלת אחרת לחלוטין מבעבר" מוסיף פרופ' קלרון. "אצל חולי טרשת נפוצה הקלאסיים, הבעיה העיקרית היתה עניין של ניידות – הליכה והמרחקים שהם יכולים ללכת. זה עשוי להביא אותם למניעה והימנעות, בעיקר בגלל העניין של שיווי המשקל, והפחד מנפילות. בנוסף, יש איבוד מיומנות של הידיים. מבחינת הטיפולים אנחנו בודקים את האנשים עם הטרשת, אני כבר לא קורא להם חולים, עם תרגילי שיווי משקל וטכנולוגיות שונות שנכנסו לתחום הזה, אימונים וטכנולוגיות בהן הם יכולים להתאמן ולשמור על הבטיחות שלהם. יש כיום קונצנזוס שפעילות גופנית היא לא רק חייבת אלא אף עוצרת את המחלה. זה לא רק לפי תסמינים אלא גם לפי צילומי MRI. לא צריך לרוץ מרתון, אבל הליכה פעמיים בשבוע למשך חצי שעה, חיזוק כללי של השרירים המרכזיים – אם משארים את כל זה כרוטינה זה נותן למתמודדים עם טרשת נפוצה תועלת מאד גבוהה".
הפסיכולוג ד"ר רועי אלוני עמד על הפן הפסיכולוגי של ההתמודדות עם טרשת נפוצה. "המחלה מאבוחנת בעיקר בגילאי 20-40, כשהתסמינים משתנים מאד מחולה אחד לאחר. המחלה הכרונית היא לרוב שקופה. ברחוב לא תראי את זה. אז דיכאון וחרדה זה התסמין היותר שכיח, אבל יש גם דברים עדינים יותר. למשל – לספר או לא לספר בדייט? ומתי? הזהות של בנאדם מתעצבת כל הזמן סביב המחלה", מסביר ד"ר אלוני את חלק מהאתגרים הנפשיים והחברתיים בהתמודדות עם המחלה. על השאלה מה עוזר למטופלים שלו מסביר אלוני שזה שונה מאחד לשני. "כדאי מאד להתייעץ עם גורמי מקצוע ולראות מה יכול לעזור לכל אחד".
מה עושים עם הדיכאון והחרדה, כל טיפול שקיבלתי לא עזר. אשמח לעזרה