רופא משפחה נחשב למקצוע אפרורי משהו בעולם הרפואה. אולם בעוד שבישראל הביקוש אליו דווקא עולה, מתברר כי בבריטניה ישנה נטישה של של תפקיד רופא המשפחה במספרים משמעותיים. במדינה ניסו לזהות את הגורמים המשפיעים על התנהגותם של רופאים בכוח העבודה כחלק ממחקר רחב יותר (ReGROUP). מטרת המחקר באופן ספציפי היתה לזהות גורמים המשפיעים על החלטות רופאים לנטוש את הטיפול הישיר בחולים.
זוהו שישה מחקרים מבוססי ראיונות בבריטניה ומחקר אחד אוסטרלי מבוסס ראיונות. במחקרים שנסקרו זוהו שלוש דינמיקות מרכזיות שמהוות את המפתח להבנת ההתנהגות של רופאי המשפחה הבריטים:
- גורמים הקשורים לשביעות רצון נמוכה מהעבודה.
- גורמים הקשורים לשביעות רצון גבוהה מהעבודה.
- גורמים הקשורים לקשר רופא-חולה.
רופאים שהראו שביעות רצון גבוהה מתארים תחושה הנתמכת על ידי תחושת טיפול בפרקטיקה ברמה גבוהה, ואילו רופאים עם שביעות רצון לקויה בעבודה תיארו כי הם מרגישים עבודה מוגזמת הגורמת להידרדרות בטיב יחסי רופא-חולה.
מחברי הסקירה מתארים כי רופאים רבים מדווחים כי שביעות הרצון מהעבודה קשורה ישירות לאיכות הקשר בין הרופא לחולה. הם מדגישים כי השילוב של מערכות יחסים משתנות עם מטופלים, ממשקים של רופא המשפחה עם טיפול שניוני וטיפולי מומחים, והתחושה ההדרגתית של אובדן האוטונומיה במקום העבודה, פוגעים בשביעות הרצון בעבודה בקרב רופאים רבים.
לאחר ששביעות הרצון מהעבודה הושפעה לרעה, הלחץ המשולב של דרישה מוגברת ועומס העבודה, יחד עם גורמי לחץ אחרים, הותירו רופאים רבים פגיעים לשחיקה, ובסופו של דבר הובילו להחלטה לעזוב את רפואת משפחה.
