תסמינים וזומוטוריים (vasomotor) תכופים וקשים במהלך גיל המעבר קשורים להשלכות בריאותיות שליליות. חשוב להבין את גורמי הסיכון לתסמיני גיל המעבר הקשורים באורח החיים כדי להנחות אסטרטגיות מניעה.
קבוצת חוקרים בינלאומית פרסמה מחקר בכתב העת המדעי American journal of obstetrics and gynecology בו נבדק הקשר בין מסת הגוף לעישון וההשפעה המשולבת שלהם על הסיכון לתסמינים וזומוטוריים, והאם השפעה זאת משתנה בשל גיל המעבר.
שיתוף הפעולה הבינלאומי כלל נתונים על 21,460 נשים בגיל העמידה משמונה מחקרים (חציון גיל 50 שנה). ארבעה מחקרים סיפקו נתונים לניתוח פרוספקטיבי.
בדגימת הבסיס כמעט 60% מהנשים חוו תסמינים וזומוטוריים. מחציתן סבלו מעודף משקל (30%) או אובסיטי (21%) ו-17% מעשנות בהווה. ניתוחי חתך-רוחב הראה כי מדד מסת גוף גבוה יותר ויותר שנות עישון היו קשורים לתסמינים וזומוטוריים תכופים יותר או חמורים יותר.
נשים שלא עישנו מעולם וסבלו מהשמנת יתר היו בעלות סיכון גבוה פי 1.5 לתסמינים וזומוטוריים לעתים קרובות לעומת מעשנות בעלות משקל תקין. עישון חיזק את הקשר מכיוון שהסיכון לתסמינים וזומוטוריים לעתים קרובות היה גדול בהרבה בקרב מעשנות הסובלות מהשמנת יתר.
עם זאת, מעשנות שהפסיקו לפני גיל 40 היו ברמות סיכון דומות לאלו שלא עישנו מעולם. ניתוחים פרוספקטיביים הראו דפוס דומה, אך הקשר נחלש במידה ניכרת לאחר התאמה לתסמינים וזומוטוריים בבסיס.
יתר על כן, מצאו החוקרים כי הקשר בין אינדקס מסת הגוף לתסמינים וזומוטוריים השתנה על פי מצב גיל המעבר. מדד מסת גוף גבוה יותר היה קשור לעלייה בסיכון לתסמינים וזומוטוריים טרום וסביב גיל המעבר, אך עם הפחתת הסיכון לאחר גיל המעבר.
מדד מסת גוף גבוה ועישון סיגריות העלו באופן משמעותי את הסיכון של נשים לחלות בתסמינים וזומוטוריים תכופים או חמורים יותר, והעישון חיזק את ההשפעה של השמנת יתר. עם זאת, ההשפעה של מדד מסת הגוף על הסימפטומים הוזומוטוריים היתה הפוכה בקרב נשים לאחר גיל המעבר. שמירה על משקל תקין לפני גיל המעבר והפסקת העישון לפני גיל 40 שנה עשויה להפחית את הסיכון העודף בגיל המעבר.
