מאות שאלות הועברו מבעוד מועד מהציבור הרחב לקראת הדיון הפומבי של מומחי משרד הבריאות בנושא מתן חיסוני פייזר לילדים מגיל 11-5. הדיון ייערך היום החל מהשעה 15:00 וישודר בשידור חי ברשתות החברתיות. לקבלת תשובות בשידור החי מהמומחים, הוגרלו 48 שואלים. השאלות מוצגות כבר בדף הפייסבוק של משרד הבריאות. הן עוסקות באפקטיביות החיסון במניעת הידבקות, במניעת הדבקת אחרים, במניעת תחלואה ותחלואה קשה ובתופעות הלוואי של החיסון.
ניתן יהיה לצפות בשידור החי בערוצי הדיגיטל של משרד הבריאות:
יוטיוב – ליחצו כאן
פייסבוק – ליחצו כאן
טוויטר – ליחצו כאן
בין השאלות שיוצגו למומחי הצוות לטיפול במגיפות (צט"מ) והוועדה לנושא חיסונים:
האם היקף התחלואה במדינה, ו/או חדירת וריאנטים עשויים להשפיע על אפקטיביות החיסון, ובאיזו אופן? כיצד צפוי החיסון להשפיע על תסמונת PIMS ומניעת Long covid? האם נבדקה יעילות החיסון במניעת תחלואה א-סימפטומטית? האם ידוע מה משך הזמן שבו החיסון אפקטיבי? בהתחשב בכך שיעילות החיסון כנגד הדבקה פוחתת במהירות, מה הרלוונטיות של הטיעון להתחסן כנגד PIMS ו-Long covid? כיצד תיבדק דעיכת החיסון באופן יזום על מנת להעריך את הצורך במנת דחף בעתיד? האם ייקבע אמצעי למעקב אחר בטיחות ויעילות החיסון לטווח הרחוק? מהם שיקולי הסיכון מול תועלת שבחיסון? האם בנקודת הזמן הנוכחית ועל בסיס המידע שנאסף עד כה ניתן לקבוע שתועלתו של החיסון עולה על הסיכונים האפשריים?
שאלות בנושא תופעות לוואי
האם לאור נטייתם הפחותה של ילדים לפתח תחלואה קשה, מטרת החיסון היא מניעת הדבקת מבוגרים? האם נכון בכלל לחסנם בחיסון חדש, אשר בוצעו לגביו מעט ניסויים קליניים עד כה? מהם החסרונות של החיסון? אם תתממש ההנחה שרמת התחלואה תעלה מחדש כשיעילות הבוסטר תרד – האם לא כדאי לחסן רק אז את הילדים? מהם הסיכונים להשפעות ארוכות טווח של החיסון? האם ניתן לקבוע בוודאות שאין סכנה לתופעות לוואי שיתגלו רק שנים לאחר מתן החיסון? האם אין חשש לפגיעה בהתפתחות מערכת הרבייה או פגיעה הורמונלית בקרב ילדות וילדים שיתחסנו? האם יש חשש ללקות בדלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) כתוצאה מהחיסון? האם עלולות להיות תופעות לוואי שטרם נצפו עד כה? מה הסיכוי לסבול מהן? אם החיסון ניתן גם לילדים שהחלימו מקורונה, האם נצפו לגביהם תופעות לוואי שונות?
מה לגבי תופעת הלוואי של הגדלת קשריות הלימפה (אדנופתיה)? מהי משמעותה? כיצד ניתן לטפל בה? אילו צעדים אפשר לנקוט כדי למנוע אותה? האם ידוע אילו ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לתופעה זו? האם זוהו מקרים של תופעות נוירולוגיות מתמשכות, או שגרמו לנזק קבוע כתוצאה מהחיסון? האם יש כוונה להקים מערכת מסודרת לניטור תופעות הלוואי בילדים? כיצד ינוהל ניטור אקטיבי של תופעות הלוואי ומי ינהל אותו? מהי שכיחות תופעת PIMS אצל ילדים בארץ ובעולם? מהי שכיחות תופעות הלוואי דמויות לונג קוביד ילדים שחלו בנגיפים שאינם קורונה?
שאלות על החיסון עצמו ועל האלטרנטיבות הקיימות לו
האם לא ניתן להשתמש באמצעים מוכרים ומתוקפים יותר עבור חיסון הילדים דוגמת תרכיבי חיסון המבוססים על נגיף מומת, במקום בחיסון החדשני? האם לא כדאי לבצע בדיקות סרולוגיות לכלל אוכלוסיית היעד בטרם מתן החיסון? האם לא עדיף להמתין לפיתות חיסונים שיקנו Immunity Mucosal בתרסיס וסביר שיהיו יעילים יותר, כי ייווצרו נוגדנים מסוג IgA Secretory? מהן השפעת החיסון על אוכלוסיות ומצבים בריאותיים מסוימים. האם נבדקה השפעת השיוך המגדרי על אפקטיביות החיסון וההיתכנות לתופעות לוואי?
מדוע ניתן מינון דומה של חיסון לילדים בטווח גילאים שונה (11-5) ובמשקלים שונים? מדוע ילד מעל גיל 12 ויום, יקבל מנת מבוגרים וילד מתחת לגיל 12 יקבל מנת ילדים ללא קשר לגובה ומשקל? כיצד ניתן להסביר את הפער במינון בין ילד בן 11.5 שיקבל 20 מק"ג לעומת ילד בגיל 12.5 שיקבל 90 מק"ג?
האם מדגם של 1,500 ילדים שהשתתפו בניסוי פייזר הוא מדגם מספיק גדול כדי לשלול תופעות לוואי אפשריות? האם לא כדאי לבצע ניסוי גם בישראל בטרם מתן החיסון לאוכלוסייה? מהם היקפי התחלואה, התחלואה הקשה והתמותה בקרב אוכלוסיית היעד לקבלת החיסון, על פי גילאים? האם במסגרת החקירות האפידמיולוגיות שבוצעו בישראל עלו נתונים ומסקנות לגבי חלקם של הילדים בהדבקת מבוגרים? כמה מנות חיסון יצטרכו לקבל ילדים? האם מישהו מחברי הצט"מ מקבל מימון או סיוע בפרסום המחקר מחברת פייזר? האם החיסון יאושר במסגרת "אישור חירום" – ומה משמעותו של סוג אישור זה.
בין אנשי המקצוע מהצט"מ שישתתפו בדיון: מרכז הצוות לטיפול במגפות ד"ר טל ברוש, ד"ר שרון אלרעי-פרייס ומנהלת האגף לאפידמיולוגיה ד"ר אמיליה אניס, רופאי ילדים ומחלות זיהומיות מבתי החולים בכל רחבי הארץ וארבעת נציגי קופות החולים: ד"ר יאן מיסקין (כללית), ד"ר ארנון שחר (מכבי), ד"ר דוד דביר (מאוחדת) וד"ר דורון דושניצקי (לאומית).
