הממצאים, שפורסמו בכתב העת Nature, מראים כי תאים סרטניים יכולים להסתגל כאשר אין להם גישה לגלוקוז. חוקרים זיהו בעבר חומרים מזינים אחרים המשמשים כמקורות הזנה לסרטן הלבלב; מחקר זה מוסיף ״אורידין״ לאותם המקורות. המולקולה ״אורידין״ מציעה תובנה הן לגבי תהליכים ביוכימיים והן לגבי מסלולים טיפוליים אפשריים.
לגידולי לבלב יש מעט כלי דם מתפקדים והם אינם יכולים לגשת בקלות לחומרים מזינים שמגיעים מזרם הדם, כמו גלוקוז. ד"ר קוסטאס ליסיוטיס, פרופסור לאונקולוגיה באוניברסיטת מייזל והחוקר הראשי של המחקר, הסביר כי ללא החומרים המזינים הנכונים, התאים הסרטניים נעשים רעבים. "אנחנו יודעים שהם עדיין גדלים, כמובן, אבל במה הם משתמשים כדי לגדול?", אמר. "ממצאים אלה מראים כי בנסיבות מסוימות, אורידין הוא אחד מאותם דלקים".
כשנשאל על ההשפעה, זריבה נווסו, אחד המחברים הראשונים במחקר, אומר "היכולת של סרטן לעבור לחומרי הזנה חלופיים ריתקה אותי במשך זמן רב. חסימת מנגנוני פיצוי כאלה יכולה להוביל אותנו לטיפולים חדשים וזו הדלת שאנחנו מקווים שהמחקר הזה יפתח".
אורידין נמצא בסביבה המיקרוסקופית של הגידול, אך מקורו המדויק וכיצד התאים הסרטניים ניגשים אליו, נותר בגדר תעלומה. "חלק מהתמונה היא שזה נמצא במחזור הדם, אבל אנחנו לא יודעים מאיפה זה מגיע באופן ספציפי", אמר ליסיוטיס. "סביר להניח שזה מגיע מכמה מקומות, ועד כה לא הצלחנו להצמיד את זה למקור אחד".
הכתבה מבולבלת. לא ברור מה חולה סרטן יכול לעשות כתוצאה מהממצאים שהתגלו כביכול.