תוצאות של מחקר-על צרפתי מצביעות על כך שיש קשר בין מחלה אוטואימונית אצל האב או האם לבין הסיכון של ילדיהם לפתח הפרעות נוירו-התפתחותיות מסוימות (הפרעות על הספקטרום האוטיסטי והפרעות קשב וריכוז). מחקר-על זה הוא הראשון לחקור את הקשר בין מחלות אוטואימונית של האב או של האם בנפרד לבין הופעת הפרעות נוירו-התפתחותיות בילדיהם.
לדברי מחברי המחקר, קשרים אלו עשויים לנבוע מחשיפה לגורמים סביבתיים התורמים גם להפרעות אוטואימוניות, כגון חשיפה למזהמים או עשן סיגריות ו/או נטייה גנטית. יש צורך במחקר נוסף כדי לקבוע את המנגנונים המקשרים בין המצבים הללו. מחקר זה מצביע על כך שיכול להיות מנגנון משותף שנובע משני ההורים, למרות שנראה שהפקטור האימהי בעל סיכון עודף נוסף.
למה זה חשוב?
כמה מחקרים הצביעו על קשר בין הפרעות אוטואימוניות במשפחה או ספציפית אצל האם לבין הופעת הפרעות נוירו-התפתחותיות אצל הילדים. עם זאת, אף אחד מהמחקרים לא בודד את ההשפעה של כל אחד מההורים כדי להעריך אם מדובר בקשר ישיר, ובכך מתבסס במהלך תקופת ההיריון, או שמא מדובר בקשר גנטי או סביבתי.
שוני בסיכון בין האימהות לאבות במחקר
נמצא שבאופן כללי מחלות אוטואימוניות באימהות ואבות קשורות לאבחנה של הפרעות על הרצף האוטיסטי בילדים. באופן דומה, הן קשורות לסיכון מוגבר להפרעות קשב וריכוז בילדים.
בקרב האימהות, סוכרת מסוג 1, פסוריאזיס ודלקת מפרקים שגרונית היו קשורות לסיכון להפרעות על הרצף האוטיסטי בילדים. שלושת המצבים הללו גם שמו את הילדים בסיכון להפרעות קשב וריכוז.
בקרב האבות, סוכרת מסוג 1 הייתה קשורה לסיכון מוגבר לשתי ההפרעות שנבדקו, בעוד שפסוריאזיס הייתה קשורה לסיכון להפרעות קשב וריכוז בלבד.
