מחלת הכבד השומני (MASLD, קיצור של Metabolic dysfunction-Associated Steatotic Liver Disease) היא מצב רפואי המאופיין בהצטברות של שומן בכבד יחד עם מאפיינים של התסמונת המטבולית. השמנה וסוכרת סוג 2 מהוות גורמי סיכון מרכזיים להתפתחות ולהתקדמות מחלת הכבד השומני. מחקרים מראים כי תרופות מהדור החדש לטיפול בהשמנה עשויות להפחית את כמות השומן בכבד ואף לצמצם את נרחבות ההצטלקויות בכבד.
סיבה מרכזית לצורך בהשתלת כבד
כבד שומני הוא מצב רפואי המאופיין בהצטברות עודפת של שומן ברקמת הכבד, המלווה בהפרעות מטבוליות נוספות ביניהן: טרום-סוכרת או סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, הפרעות בפרופיל השומנים בדם והיקף מותן גבוה.
תהליך המחלה מתחיל כאשר שומן מצטבר בתאי הכבד, ובהמשך עלול להוביל להתפתחות דלקת כרונית ברקמת הכבד. עם התקדמות המחלה, הדלקת גורמת להצטלקות הדרגתית של הכבד, תהליך המכונה פיברוזיס כבדי. במקרים מתקדמים יותר, הצטלקות זו מתפשטת באופן נרחב, וכאשר חלק ניכר מרקמת הכבד הופך לצלקתי, עלולה להתפתח שחמת כבד. מצב זה מסכן את תפקוד הכבד ועלול להוביל לאי ספיקת כבד סופנית, המחייבת השתלת כבד.
בנוסף, בחלק מהמקרים, חולי כבד שומני עלולים לפתח סרטן ראשוני של הכבד, דבר המדגיש את הצורך בזיהוי מוקדם של המחלה ובטיפול מתאים למניעת סיבוכים חמורים.
בשנים האחרונות, מחלת הכבד השומני מתבססת כאחת המחלות המטבוליות הנפוצות ביותר בעולם, תוך עלייה מתמדת בשכיחותה במקביל למגפת ההשמנה הגלובלית. עם התקדמות הרפואה והזמינות של חיסון יעיל כנגד הפטיטיס B וכן טיפולים יעילים להפטיטיס C, חלה ירידה משמעותית בשכיחות מחלת כבד כרונית הנגרמת על-ידי מחלות אלה. כתוצאה מכך, מחלת הכבד השומני הפכה לאחד הגורמים המובילים להתפתחות שחמת כבד ולאחת הסיבות המרכזיות לצורך בהשתלת כבד במדינות מפותחות.
בישראל, בדומה למגמות במדינות מערביות אחרות, שכיחות מחלת הכבד השומני מוערכת בכ-35%-40% מהאוכלוסייה.
השמנה, סוכרת סוג 2 וכבד שומני
השמנה וסוכרת נחשבות לגורמי סיכון עיקריים להתפתחות מחלת הכבד השומני. בקרב אנשים הסובלים מהשמנה, השכיחות של כבד שומני עשויה להגיע לכ-60%, ובקרב חולי סוכרת סוג 2 – אף ל-80%. כיום, בשל העלייה בשכיחות ההשמנה בגילאים צעירים, נרשמת עלייה מתמדת במקרים של כבד שומני בקרב ילדים ומתבגרים – תופעה מדאיגה שלא הייתה נפוצה בעבר.
אצל אנשים החיים עם השמנה, תאי השומן ברקמת השומן מלאים בשומן, דבר המגביל את יכולתם לקלוט שומן נוסף. כתוצאה מכך, עודפי השומן מצטברים באיברים שאינם מיועדים לכך, ובהם הכבד (מה שמוביל להתפתחות כבד שומני), הלבלב (מה שגורם להפרעה בהפרשת אינסולין ולסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2), והשרירים (מה שעלול להוביל לירידה בכוח השריר ולפגיעה בתפקוד המטבולי). נוסף על כך, השומן עלול להצטבר סביב הלב ולשבש את פעילותו וכן להסתנן לדפנות העורקים (מה שעלול להוביל לטרשת עורקים ולהגברת הסיכון לאירועים לבביים). במקביל, חדירת תאי דלקת לרקמת השומן גורמת להפרשת חומרים דלקתיים לזרם הדם, היוצרים סביבה של דלקת כרונית, אשר מחמירה עוד יותר את ההשלכות הבריאותיות של מחלת ההשמנה.
השמנה מהווה גורם סיכון עיקרי להתפתחות סוכרת סוג 2, אשר בתורה מגבירה את הסיכון לכבד שומני. בקרב אנשים עם סוכרת, כבד שומני עלול להקשות עוד יותר על איזון רמות הסוכר בדם, וליצור מעגל רשע של תחלואה מטבולית.
השילוב של סוכרת וכבד שומני מגביר גם את הסיכון לסיבוכי סוכרת, הכוללים פגיעות בכלי דם קטנים כמו נזק לעיניים, לכליות ולעצבים, וכן פגיעות בכלי דם גדולים אשר מעלות את הסיכון להתקפי לב, אירועים מוחיים ומחלת עורקים פריפרית.
יש מה לעשות!
שמירה על אורח חיים בריא, הכוללת ירידה במשקל באמצעות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, יכולה לשפר משמעותית את מצב הכבד השומני. בשנים האחרונות פותחו טיפולים חדשניים לסוכרת סוג 2 ולהשמנה, אשר מספקים יתרונות מעבר לירידה במשקל, ביניהם גם שיפור ניכר במחלת הכבד השומני, תוך הפחתת הצטברות השומן הכבדי ואף שיפור בהצטלקויות הכבדיות.
נכון להיום, קיימות שתי משפחות של תרופות מהדור החדש לטיפול בהשמנה: אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 וקו-אגוניסטים לקולטנים ל-GLP-1-GIP. תרופות אלה הוכחו כמביאות לירידה משמעותית במשקל, לצד שיפור במאזן הסוכר, בפרופיל השומנים, בהורדת לחץ הדם, הפחתת דלקת ואפילו בהפחתת תחלואה ותמותה ממחלות לב וכלי דם. בהקשר של כבד שומני, תרופות אלו הוכיחו יכולת להפחית את כמות השומן בכבד, את הדלקת הכבדית, ואת היקף ההצטלקויות בכבד, דבר שמייצג פריצת דרך בתחום הטיפול בכבד שומני.
יש לציין כי תרופות אלו לא אושרו עדיין לטיפול בכבד שומני, אלא לטיפול בסוכרת סוג 2 ו/או בהשמנה, אך כחלק מההשפעות הנוספות שלהן, הן גם משפרות את מצב הכבד השומני.
חשוב להדגיש כי הטיפול התרופתי אף פעם לא מהווה פתרון עצמאי. הן בטיפול בסוכרת סוג 2 והן בטיפול בהשמנה, יש לשלב פעילות גופנית הכוללת גם פעילות אירובית ("לב-ריאה") וגם פעילות אנאירובית (אימוני כוח), לצד שמירה על תזונה בריאה, עם דגש על אכילת חלבונים וירקות, כדי לשמור על מסת השריר ולמנוע חסרים תזונתיים.
לצורך הצלחה בתהליך, יש צורך בליווי של צוות רב-מקצועי, הכולל לא רק מעקב רפואי, אלא גם טיפול תזונתי הדוק, פיזיותרפיה/אימון גופני, ובמקרים רבים גם טיפול רגשי.
ד"ר עידית דותן היא מומחית לרפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה, מנהלת יחידת הסוכרת והמרכז הרב-מקצועי לטיפול בהשמנה, מרכז רפואי רבין, בי"ח בילינסון
