בישראל מתוכננת בימים אלה, לראשונה, הטלת מס על משקאות מתוקים, זאת לאחר שרפורמת סימון המוצרים בשנתיים האחרונות הניעה יצרניות מזון להפחית את תכולת הסוכר, המלח, והשומן במוצריהן.
מחקר שנערך בבריטניה בדק כיצד הערך התזונתי של המוצרים מ-10 חברות המזון והמשקאות המובילות בבריטניה השתנה לאור מדיניות שבה עודדו את החברות לבצע שינויים בריאותיים במוצרים באופן וולונטרי. באופן לא מפתיע, התוצאות הראו שהערכים התזונתיים של המוצרים לא השתפרו משמעותית, ומה שכן עזר היה הטלת מס על יצרניות המשקאות הקלים כדי להפחית את כמות הסוכר במשקאות.
תזונה לקויה, הכוללת מזונות עתירי קלוריות, סוכר ומלח, מהווה גורם סיכון עיקרי למחלות לב וכלי דם. מחקר משנת 2019 מצא כי תזונה לקויה אחראית ל-18.2% ממחלות לב, שבץ וסוכרת סוג 2 בארצות הברית. בבריטניה, התזונה הלקויה יוצרת עומס יתר על מערכת הבריאות הממלכתית, וגורמת ל-64 אלף מקרי מוות בשנה. בשנים האחרונות, משרד הבריאות ביצע כמה מהלכים לעודד את היצרנים לשפר את הערכים התזונתיים של המזון והמשקאות שהם מייצרים, ביניהם עידוד הפחתה וולונטרית של קלוריות, סוכר ומלח.
מדענים מאוניברסיטת אוקספורד בבריטניה ערכו לאחרונה מחקר שבדק כיצד השתנה הערך התזונתי של מוצרים מ-10 חברות מזון ומשקאות שפועלות בבריטניה בתגובה לצעדים שנקטה והיעדים שהציבה הממשלה. מחקר כזה נועד לסייע לקובעי מדיניות לפתח דרכים טובות יותר לשיפור בריאות הציבור.
החוקרים פרסמו את ממצאיהם בכתב העת PLOS ONE. הם איתרו את 10 יצרניות המזון והמשקאות הגדולות הפועלות במדינה, ובדקו את נתוני המכירות של המותגים והמוצרים שלהם בין השנים 2015 ל-2018. כל החברות ביחד היוו 24% ממכירות של 71.3 מיליארד ליש"ט בבריטניה בשנת 2018. הן כללו חברות כמו קוקה קולה, קראפט-היינץ, דנונה, יוניליוור ונסטלה. בנוסף, הם אספו את הנתונים התזונתיים של כל מוצרי המזון והשתייה שהחברות מכרו בין 2015 ל-2018.
החוקרים השתמשו במודל של פרופיל תזונתי כדי להעריך את עד כמה בריא כל מוצר. הם העניקו למוצרים נקודות לפי כמות הקלוריות, שומן רווי, סוכר כולל, רמת נתרן, סיבים וחלבון, כמו גם תכולת הפירות, האגוזים והירקות. בין 2015 ל-2018 מספר המוצרים שהחברות ייצרו ירד מעט מ-3,471 ל-3,273 והיתה גם עלייה קטנה בשיעור המוצרים הבריאים שהחברות הציעו למכירה. בשנת 2015, 46% מהמוצרים עמדו בקריטריונים לסיווג בריא, לעומת 48% מהמוצרים בשנת 2018.
היתה גם עלייה בשיעור המכירות של מוצרים בריאים, מ-44% בשנת 2015 ל-51% בשנת 2018. עם זאת, שינוי זה נבע במידה רבה מעליה במכירות מים בבקבוקים, משקאות ללא קלוריות ומיץ פירות. באופן כללי, נמצא שהמדיניות הנוכחית, בה מעודדים חברות לשפר מרצונן את הרכב המזון, לא הובילה לשינויים משמעותיים בערכים התזונתיים של המוצרים של 10 חברות המזון והמשקאות המובילות בין 2015 ל-2018. לטענת החוקרים, מדיניות מיסוי הסוכר במשקאות קלים שנכנסה לתוקף בשנת 2018 מסבירה כנראה את הגידול הקטן במכירות המשקאות הקלים הבריאים יותר.
במסגרת מדיניות המיסוי בבריטניה, יש מס של 0.24 ליש"ט לליטר על משקאות עם 8 גרם או יותר של סוכר ל-100 מיליליטר (מ"ל), מס נמוך יותר של 0.18 ליש"ט על משקאות עם 5-8 גרם סוכר ל-100 מ"ל, ואין מס עבור אלה עם פחות מ-5 גרם סוכר לכל 100 מ"ל.
ממצאי המחקר מראים בבירור שמיסוי עדיף על ציפייה שהחברות ישפרו את הערך הבריאותי של המוצרים שלהן מיוזמתן. החוקרים מסכמים כי ניטור והערכת הערכים התזונתיים של מזון ושקיפות של הנתונים האלה עשויה להקל על קובעי המדיניות לעבוד עם החברות היצרניות למען שיפור בריאות הציבור.
לטענת החוקרים, נתונים רבים היו חסרים מכיוון ש-32% מהמוצרים לא כללו ערכים לסיבים, ול-67% לא היה מספיק מידע על כמות הירק והפרי במוצר. בנוסף, במחקר לא נלקחו בחשבון מוצרי מותג פרטי של סופרמרקטים, שהיוו 21% מהמכירות בשנת 2018.
