מטרת המחקר שפורסם לאחרונה ב-JAMA הייתה לבדוק קשר אפשרי בין שימוש בפינסטריד לבין עלייה בדיווחים על אובדנות, דיכאון וחרדה בקרב המשתמשים בתרופה.
פינסטריד (פרופסיה) משמש לטיפול בהתקרחות גברית ובהגדלה שפירה של הערמונית על ידי עיכוב האנזים 5-אלפא רדוקטאז שממיר טסטוסטרון ל-DHT כבר 20 שנה.
בשנת 2011, דיווחים על דיכאון ונטייה לאובדנות הקשורים גרמו ל-FDA להוסיף דיכאון לסעיף תגובות הלוואי של התרופה, שכוללות הפרעות הקשורות בתפקוד מיני.
מחקר חדש הראה קשר בין פינסטריד לעלייה בסיכון לחרדה, דיכאון, ונטייה לאובדנות, במיוחד אצל גברים מתחת לגיל 45 שלוקחים את התרופה כדי לטפל בהתקרחות, ופחות אצל גברים מבוגרים יותר שנוטלים את התרופה נגד הגדלת הערמונית.
במחקר שערכו חוקרים מבית חולים בבוסטון, נמצא שבקרב 3,282 מטופלים, היו 2,926 דיווחים על תופעות לוואי פסיכולוגיות – שהוגדרו כמקרים של דיכאון וחרדה – הקשורות לשימוש בפינסטריד, כלומר, יש סיכון גבוה פי ארבע לחוות דיכאון וחרדה בעת שימוש בפינסטריד.
תופעות הלוואי הפסיכולוגיות כללו 356 דיווחים על אובדנות, כולל מחשבות אובדניות, ניסיון התאבדויות והתאבדויות בקרב חולים אלה. הקשר בין פינסטריד והשפעות שליליות על בריאות הנפש לא היה תלוי במינון.
החוקרים התבססו על נתונים ממאגר של ארגון הבריאות העולמי, שמקיף 153 מדינות. כמעט כל הדיווחים על אובדנות, דיכאון וחרדה היו של חולים אמריקאים או אירופאים.
במחקר נמצא כי לתרופות עם התוויה דומה -טמסולוזין (פלומקס) ודוטאסטריד (אבודארט) לטיפול בערמונית מוגדלת, ומינוקסידיל לטיפול בהתקרחות לא נמצאו תופעות לוואי כמו אלו של פינסטריד.
החוקרים ניתחו נתונים שנאספו בין השנים 1992-2019 וגילו שדיווחים על דיכאון, חרדה והתאבדות עלו משמעותית בקרב המשתמשים לאחר שנת 2012.
בשנת 2012 התפרסם המחקר הקליני הראשון שהעלה קשר בין פינסטריד לאובדנות, הוקמה קרן לסינדרום פוסט-פינסטריד, ובעקבות כך עלתה המודעות הציבורית לתופעות הלוואי של התרופה, כפי שהשתקף בעלייה בכמות החיפושים בגוגל של המונח "פוסט-פינסטריד".
מטא-אנליזה משנת 2015 של 34 ניסויים קליניים בפינאסטריד בגברים עם התקרחות הגיע למסקנה שהמידע הקיים עד כה אודות רעילות התרופה הוא באיכות ירודה ונראה כי הוא מוטה באופן שיטתי. החוקרים ציינו שרוב הגברים שנרשם להם טיפול בפינסטריד היו מודרים מהמחקרים המרכזיים שתמכו באישור ה- FDA לפינסטריד להתוויה זו.
במחקר החדש, החוקרים ציינו שקיים בסיס ביולוגי מתקבל על הדעת הקושר בין פינסטריד לבין דיכאון וחרדה. דיווחים מסוימים מצביעים על כך שלגברים עם דיכאון יש רמות נמוכות יותר של הנוירוסטרואיד allopregnanolone, המיוצר על ידי האנזים אותו מעכבת התרופה, ואשר יש לו השפעות נוגדות דיכאון וחרדה.
החוקרים טענו שמכיוון שלגברים שמבקשים טיפול בהתקרחות יש שכיחות גבוהה יותר של דיכאון והפרעות בתפקוד המיני מאשר האוכלוסייה הכללית, צריך לשאול את המטופל על היסטוריה של דיכאון או הפרעה בתפקוד המיני לפני תחילת הטיפול, ובהתאם להעריך את התועלת והסיכון של הטיפול בפינסטריד לפני שרושמים לו את התרופה.
