400 אלף ישראלים חולים במחלת הריאות הכרונית COPD, מחלה שממנה מתים בכל שנה בישראל 3,000 בני אדם. מדובר במחלת ריאות חסימתית שמתאפיינת בפגיעה תפקודית של הריאות ומלווה בקוצר נשימה, תחושת לחץ בחזה, שיעול וליחה, תסמינים שמביאים לפגיעה של ממש בתפקוד היום־יומי של החולים.
"COPD מלווה בהתלקחויות, שבהן הסימפטומים מתגברים, מצב שעשוי להסתיים במוות", מספר ד"ר אמיר בר שי, מנהל המכון לרפואת ריאה במרכז הרפואי ע"ש איכילוב תל אביב. "אך אנו יודעים כי דרך ניהול המחלה יכולה להשפיע רבות על מהלך המחלה. בתחילת השנה ערכתי עם שותפי מחקר רב־תחומי שנועד לבחון מתאפיין ניהול המחלה אצל חולי COPD בישראל", הוא מספר.
מדובר במחקר רב־מרכזי, COPDIS, יוזמה משותפת של האיגוד הישראלי לרפואת ריאות והאיגוד לרפואה פנימית. המחקר נערך על ידי המרכז הישראלי לחקר הלב וכלי הדם בשיתוף המרכז הישראלי לבקרת מחלות (ICDC) של משרד הבריאות. יו"ר האיגוד לרפואה פנימית, פרופ' אבישי אליס, סייע רבות באיסוף הנתונים ובעיבודם, וכן שיתפו פעולה גם רופאי ריאות ופנימאים רבים.
מהו ניהול נכון של מחלת ה־COPD?
"הקפדה על טיפול במשאפים, הקפדה על טיפולי שיקום ריאה, קבלת חיסונים כמו שפעת ודלקת ריאות ופעילות גופנית – כל אלו יכולים לאפשר שליטה טובה יותר בסימפטומים, למנוע ככל הניתן התלקחויות ובסופו של דבר לאפשר תוחלת חיים ארוכה יותר. למעשה, הטיפול במשאפים, בפרט במשאף משולב הכולל בתוכו כמה תרופות פעילות במשאף אחד, הוא טיפול נוח לשימוש ונחשב ליעיל מאוד".
איזה נתונים במחקר משקפים את מאפייני הטיפול?
"המחקר כלל 344 משתתפים שחוו התלקחויות בין 2017 ל־2019 והתאשפזו במחלקות הפנים ובמחלקות הריאות בבתי החולים בישראל. מתוך הנתונים ביקשנו לקבל תמונה כוללת באשר לאופי הטיפול, מהלך האשפוז, המעקב הרפואי לפני ואחרי האשפוז והתמותה"
האם מצאתם נתונים ששפכו אור חדש על המידע הקיים?
"באשר לאחוזי התמותה, מצאנו שהמספרים בישראל דומים לנתונים מהעולם, אלא שהסיכון לתמותה כשנה לאחר האשפוז שעלה מהמחקר הוא 25%, מספר גבוה מאוד ביחס לעובדה שגילם הממוצע של המשתתפים הוא בסך הכול 71. סיבות המוות כוללות במקרים רבים תחלואה נלווית ל־COPD, כמו שבץ, מחלות לב וסרטן".
מה היו מסקנות המחקר?
"הנתונים שנמצאו במחקר מצביעים על פגם חמור במענה לחולים משלבי האבחון, דרך הטיפול ועד למענה להתלקחויות. הבנו כי קיים צורך משמעותי בחיזוק הידע הקיים באשר ל־COPD בקרב הציבור אך גם בסקטור המקצועי, בפרט רופאי משפחה ופנימאיים. גורמי סיכון ל־COPD הם בעיקר עישון, אך גם חשיפה תעסוקתית, אסתמה שאינה מטופלת וכיוצא באלה. אלא שהקשר החזק לעישון גורם לא אחת להפניית אצבע מאשימה כלפי חולי COPD כאחראיים למצבם. לתפיסה זו השלכות משמעותיות על המודעות למחלה ודרך הטיפול בה.
עוד מצאנו כי 37% מהמשתתפים במחקר לא נבדקו טרם האשפוז בבדיקת ספירומטריה, בדיקה שבוחנת את תפקודי הריאה ונדרשת למתן האבחון. היום אנו יודעים כי אבחון מוקדם ומתן טיפול בשלבים מוקדים יכולים להאט את התקדמות המחלה ולצמצם את אותם אירועי התלקחויות. הנגשה של בדיקת תפקודי ריאה, שלא רק מאבחנת האם ישנה מחלה אלא גם מספקת מידע לגבי מצב התקדמותה, היא שתאפשר את האבחון המוקדם. נתון נוסף ומדהים שנמצא היא שכ־30% עד 40% מהמשתתפים, שכאמור אושפזו כולם בשל התלקחות המחלה, שוחררו מהאשפוז ללא קבלת המלצה להמשך טיפול באמצעות משאפים. כמו שבמחלות אחרות, מטופלים משוחררים לביתם עם רשימת המלצות לתרופות, בדיקות ומעקבים, כך יש לעשות גם בקרב חולי COPD".
מה כוללות ההמלצות שיש לתת לחולי COPD לאחר אשפוז?
"המלצות לטיפולי שיקום ריאה, מעקב צמוד וביצוע בדיקות תפקודי ריאה. במקרה של חולה מעשן, חשוב שיקבל תמיכה בהפסקת עישון. כאמור ישנם חיסונים שעליו לקבל וכמובן הקפדה על הטיפול במשאפים, כמו המשאף המשולש, שנמצא כטיפול המביא לשיפור משמעותי בתפקודי ריאה, מצמצם את הסיכוי להתלקחות ואשפוז, משפר את איכות החיים ומפחית תמותה".
היי, מכובדי סובל וידע על המחלה לגמרי במקרה משנת 2010, היו לי מקרים בודדים של התלקחויות לטעמי הצטננות קצת יותר קשה בגלל ההשלכות על הנשימה. לא תמיד התרופות פתרו את הבעיות או מגוון המשאפים. אלה שמירה יתרה לא להידבק בהצטננות, והתרחקות מחולים כאלה. אנהלציה אם מי מלח ושמנים עזרה ברוב המקרים וגרמה לתוצאות טובות מאוד. אף יותר ממשאפים……… מה שאותו מטריד בטיפול במחלתי הוא חוסר הסבלנות והרצון של הרופא המטפל לשמוע ואולי אף לעזור…… סבלנות ואורח רוח לפציאנט לא פחות חשובה.
לא יכולה להפסיק את העיישון יש פתרון חדש? הם אינלציה יכולה גם לעזור?כתוספת למשאף, כל הכבוד לכם על העבודה החשובה !!