וירוס הקורונה פרץ בסערה לעולם לפני למעלה משנה וחצי, אולם עד כה טרם בוצע מחקר כלשהו שהציג את הסיכון המצטבר לאורך שנה, או כזה שמעריך את המגמות לאחר חיסון בקרב חולים סכיזופרנים. זאת על אף שידוע כי אוכלוסית חולים זו מצויה בסיכון מוגבר במקרה הידבקות במחלה. מחקר ישראלי, שפורסם לאחרונה ב-LANCET PSYCHIATRY ניסה להעריך מגמות על פני זמן של אשפוז ותמותה מ-COVID-19 בקרב מטופלים עם סכיזופרניה במהלך השנה הראשונה מפרוץ המגפה. כמו כן, בוצעה הערכה של הגורמים המנבאים חיסון, זיהום לאחר קבלת חיסון, אשפוזים בבית החולים ותמותה.
החוקרים העריכו עד ה-30 באפריל 2021 את תוצאות הקורונה לפני ואחרי קבלת חיסון במטופלים עם סכיזופרניה ( בקרב 25,539) וביקורות (שמנתה אף היא 25,539). נתוני המטופלים נאספו ממאגר המידע של שירותי בריאות כללית.
מרבית אוכלוסיית המחקר הייתה יהודית כללית (75.9%), לאחר מכן ערבית (19.1%) ולבסוף אוכלוסייה יהודית חרדית (5.1%). 61% מהנבדקים היו גברים. נמצא כי מטופלים עם סכיזופרניה היו בסיכון גבוהה יותר לאשפוז ולתמותה מקורונה. תחלואה נלווית של סוכרת, יתר לחץ דם, השמנה או מחלת לב איסכמית היו גורמים מובהקים סטטיסטית לניבוי לשיעור ההתחסנות בקרב מטופלים עם סכיזופרניה, אך לא במטופלים מקבוצת הביקורת. כמו כן, ההבדל בין שיעורי האשפוז והתמותה היה גבוה במטופלים עם סכיזופרניה אשר לא קיבלו חיסון בהשוואה לביקורות אך הצטמצם משמעותית בקבוצה שחוסנה באופן מלא .
תוצאות המחקר הראו כי מטופלים עם סכיזופרניה נמצאים בסיכון גבוה יותר לאשפוז ותמותה מקורונה, אך עם זאת בעלי אחוז התחסנות נמוך יותר מהאוכלוסייה הכללית. החוקרים הסיקו והמליצו כי הבדלים בתוצאי חומרת מחלת COVID-19 יכולים להצטמצם משמעותית על ידי תוכנית חיסון לאומית המכוונות באופן אקטיבי לאוכלוסייה זו.
