דלקת כלי דם (Vasculitis) עלולה לפגוע בעורקים, ורידים ונימים ולגרום לבעיות חמורות בכלי הדם, האיברים או מערכות הגוף שנפגעו. כלי הדם שנפגע נעשה צר או נחסם כליל וזרימת הדם דרכו נפגעת. במטופלים עם דלקת בכלי הדם הקשורה לנוגדן אנטי-ציטופלזמי של נויטרופיל נדרשים טיפולים יעילים ובטוחים.
מחקר רנדומלי נערך על מנת להעריך את הטיפול עם החלפת פלזמה ושני משטרים שונים של גלוקוקורטיקואידים פומיים. המחקר נערך בהשתתפות מטופלים עם דלקת חמורה בכלי הדם הקשורה לנוגדני ANCA.
המטופלים חולקו רנדומלית, הקבוצה הראשונה טופלה עם החלפת פלזמה (7 החלפות פלזמה תוך 14 יום, לאחר החלוקה הרנדומלית) והקבוצה השנייה לא טופלה עם החלפת פלזמה (קבוצת הביקורת) .
כמו כן, בוצעה חלוקה רנדומלית נוספת של טיפול עם גלוקוקורטיקואידים פומיים, חלק מהמטופלים טופלו עם משטר מינון סטנדרטי וחלק קיבלו משטר מינון מופחת. תקופת המעקב במסגרת המחקר היתה 7 שנים, נבדק התוצא הראשוני המורכב של תמותה מכל סיבה או מחלת כליות סופנית.
תמותה מכל סיבה או מחלת כליות סופנית התרחשו בקבוצה שטופלה עם החלפת פלזמה ב-100 מתוך 352 המטופלים (28.4%). בקבוצת הביקורת התרחשו תמותה או מחלת כליות סופנית ב-109 מתוך 352 מטופלים (31%).
התוצאות היו דומות באנליזה של תתי הקבוצות ובאנליזה של התוצאים השניוניים שנבדקו. תמותה מכל סיבה או מחלת כליות סופנית התרחשו ב-92 מתוך 330 המטופלים (27.9%), בקבוצה שקיבלה מינון מופחת של גלוקוקורטיקואידים וב-83 מתוך 325 המטופלים (25.5%), בקבוצה שקיבלה מינון סטנדרטי של גלוקוקורטיקואידים.
זיהום משמעותי אחרי שנה היה פחות שכיח בקבוצה שנטלה מינון מופחת, לעומת הקבוצה שנטלה מינון סטנדרטי של גלוקוקורטיקואידים. אך עם זאת, תוצאים שניוניים שנבדקו, נמצאו דומים בשתי הקבוצות.
מסקנת המחקר היתה כי במטופלים עם דלקת חמורה בכלי הדם הקשורה לנוגדני ANCA, טיפול עם החלפת פלזמה לא הפחית את השכיחות של תמותה או מחלת כליות סופנית. אך עם זאת, משטר מינון מופחת של טיפול עם גלוקוקורטיקואידים הוכח שאינו נחות למשטר מינון סטנדרטי, תוך התייחסות לתמותה ומחלת כליות סופנית.
