השוואת ממצאי אולטרסאונד של עוברים שפיתחו בהמשך אוטיזם בילדות, לבין אחיהם שהתפתחו באופן תקין וילדים ללא בעיות התפתחותיות כלל, הובילה למסקנה כי ניתן לזהות סימנים מוקדמים לאוטיזם בבדיקת אולטרסאונד טרום לידתי שגרתית, כבר בשליש השני להריון.
למסקנה זו הגיעו חוקרי המרכז הלאומי ע"ש עזריאלי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן גוריון וחוקרים מהמרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. ממצאי המחקר שלהם פורסמו בכתב העת היוקרתי Brain.
ממצאי אולטרסאונד של עוברים שפיתחו בהמשך אוטיזם בילדות השוו כאמור לממצאים באחיהם שהתפתחו באופן תקין ולאלה של ילדים ללא בעיות התפתחותיות. מהמחקר עלה כי בכ-30% מהעוברים שאובחנו בהמשך עם אוטיזם התגלו ממצאים אנטומיים חריגים בבדיקת סקירת המערכות הנערכת בשגרה לנשים בשליש השני להריון. שיעור זה הוא פי 3 יותר משיעור ממצאים כאלה באוכלוסיה הכללית ופי 2 יותר מאשר באחיהם, בעלי התפתחות תקינה.
הקשר החזק ביותר לאוטיזם היה בממצאים אנטומיים חריגים במבנה הלב, הכליות והראש. הממצאים היו נפוצים יותר בבנות עם אוטיזם מאשר בבנים עם אוטיזם והיו גם קשורים לחומרת הסממנים האוטיסטיים בילדים אלה. "תוצאות מחקר זה מצביעות על כך שניתן למצוא סימנים מוקדמים לאוטיזם עוד ברחם", אמר פרופ' עידן מנשה מהמחלקה לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב, שהוביל את המחקר. "רופאים יוכלו להיעזר בסימנים אלה, הניתנים לזיהוי בבדיקת אולטרסאונד שגרתית, להעריך את הסיכוי ללידת ילד עם אוטיזם".
"הממצאים אינם ייחודיים לאוטיזם אולם במקרה כזה רופאים יכלו להיעזר בהם ולהפנות את הנשים למכון גנטי כדי להעריך את הסיכוי ללידת ילד עם אוטיזם", אמרה פרופ' רלי הרשקוביץ, מנהלת החטיבה למיילדות וגינקולוגיה ב"סורוקה". פרופ' מנשה הוסיף: "מחקרים קודמים הראו כי ילדים הנולדים עם מחלות מולדות, בעיקר כאלה המערבות את הלב והכליות, הם בעלי סיכוי גבוה יותר לפתח אוטיזם. ממצאים אלה מצביעים על כך שמנגנונים ביולוגים, גנטיים, התורמים להתפתחות אוטיזם, הם אותם מנגנונים האחראים להתפתחות איברים אלה".
המחקר נערך במסגרת עבודת הדוקטורט של הסטודנט לרפואה אוהד רגב בשיתוף חוקרים נוספים מאוניברסיטת בן גוריון ורופאים מבית החולים סורוקה וקופ"ח כללית.
