טרשת נפוצה (MS) היא מחלה מאופיינת בפגיעה מצטברת במיאלין – שכבה שומנית העוטפת את העצבים וחיונית לפעילות התקינה שלהם. הפגיעה ניכרת במיוחד במערכת העצבים המרכזית. לרוב עם התקדמות המחלה יש ירידה בתפקוד של העצבים המצויים בחוט השדרה ובמוח, וכמו כן אופיינית פגיעה בראייה. במצב מתקדם החולים סובלים מירידה ביכולת השליטה על השרירים ומנכות קבועה.
במחקר חדש שפורסם כתב העת Neurology® Neuroimmunology & Neuroinflammation של האיגוד האמריקני לנוירולוגיה, בחנו החוקרים את הקשר בין חשיפה לשמש בשנה הראשונה לחיים לבין התפתחות המחלה.
החוקרים אספו נתונים על 334 חולי טרשת נפוצה בגילאי 4 עד 21 שנים שאובחנו עד ארבע שנים טרם תחילת המחקר. הוריהם של המשתתפים מילאו שאלונים שהעידו על מידת החשיפה של ילדיהם לשמש במהלך השנה הראשונה לחייהם.
במהלך המחקר 62% מהמשתתפים חוו לפחות הישנות אחת של המחלה. הישנות הינה הופעה חוזרת של תסמינים או הופעה של תסמינים חדשים הקשורים למחלה שנמשכים לכ-24 שעות ומופיעים בפער של לפחות 30 ימים מההתקף האחרון. החוקרים מצאו שחשיפה של התינוק בשנה הראשונה לחייו לאור השמש למשך של יותר מחצי שעה ביום הובילה לסיכוי נמוך יותר ב-33% להופעה של הישנות של המחלה.
החוקרים מצאו שגם כאשר האם נחשפה לשמש במהלך השליש האחרון להריונה, הדבר הוביל לסיכון מופחת לחוות התקפים חוזרים של טרשת נפוצה ביילוד ב-32%.
ד"ר ג'ינה צ'אנג שהובילה את המחקר מציינת כי: "הממצאים שלנו מצביעים על כך שלחשיפה לשמש בילדות המוקדמת עשויים להיות יתרונות ארוכי טווח בהתפתחות של טרשת נפוצה בילדות."
