מחקר חדש נעזר במסד הנתונים של רישום הסרטן במזרח אזרבייג'ן, מחוז בצפון מזרח איראן. המחקר כלל מעקב של 10 שנים בין 2007 ל-2016. בוצע ניתוח של האוכלוסיה ששרדה בחיים כדי לחשב את יחסי ההישרדות הספציפיים לסרטן השד ושיעורי התמותה. החוקרים ביצעו ניתוח על מנת להעריך מגמות של סרטן השד באוכלוסיה זו בתקופת הזמן המוגדרת.
4,989 חולות עם אבחנה ראשונית של סרטן השד נכללו במחקר. מתוכן, החוקרים אספו נתוני מעקב עבור 1,309 נשים ו-26 גברים (כן, יש גם מיעוט של גברים שחולים בסרטן השד, חולה אחד בממוצע לכל 100 נשים חולות).
שיעור התמותה בקרב האוכלוסיה הנבחנת ל-10 שנים היה 3.34 (ל-100,000). שיעורי ההישרדות הספציפית לסרטן השד, לאחר שנה, שנתיים, שלוש, חמש ועשר שנים היו 0.92, 0.88, 0.77 ו-0.65 בהתאמה.
במהלך תקופת המחקר, שיעורי ההיארעות לגיל עלו מ-21.68 ל-36.99 (ל-100,000) עם שינוי שנתי של 5.5%. מטופלים מבוגרים יותר וזכרים לעומת נקבות, הראו הישרדות גרועה משמעותית. כמו כן חולות עם גידולים בדרגה גבוהה יותר בעת האבחון הראשוני היו בסיכון גבוה יותר לתמותה.
מחברי המאמר מסכמים כי בהשוואה לכלל התמותה באיראן, ההישרדות של חולות סרטן השד בצפון מזרח בחבל אזרבייג'ן היתה טובה יותר. עם זאת, שיעורים אלה עדיין נמוכים בהשוואה למדינות המפותחות, דבר המצביע על כך שמתבצע שם יישום לא מיטבי של פרוטוקולים לטיפול בסרטן השד.
