החוקרים ממכון כללית למחקר ואוניברסיטת הרווארד ניתחו את נתוני ה"כללית" במטרה להעריך את יעילותה של מנת החיסון הרביעית של חיסון "פייזר" כנגד זן האומיקרון. המחקר התבצע בישראל בעקבות מבצע החיסון במנה הרביעית בישראל, אחד מהמבצעים הראשונים והנרחבים בעולם למתן מנה שנייה של בוסטר. החוקרים ניתחו את נתוניהם של 182,122 איש בני 60 ומעלה שחוסנו במנת חיסון רביעית. אלה הותאמו בקפידה ל-182,122 איש שחוסנו במנת חיסון שלישית לפחות ארבעה חודשים קודם לכן, אך לא חוסנו במנה הרביעית והיוו את קבוצת הביקורת. במסגרת המחקר התצפיתי בוצעה התאמה קפדנית בין קבוצות המחקר על מגוון רחב של גורמים משפיעים אפשריים ביניהם נתונים דמוגרפיים, מספר מחלות כרוניות, שימוש במשאבי מערכת הבריאות, והתנהגות מקדמת בריאות.

המחקר העריך את יעילות המנה הרביעית במניעת מגוון רחב של השפעות הנגיף בתקופה שבין 3 בינואר 2022 ועד 18 בפברואר 2022, בזמן שזן האומיקרון היה הנפוץ בישראל.

לדברי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר וראש מערך החדשנות ב"כללית", "התוצאות המתקבלות ממבצע החיסון הרביעי לבני 60 ומעלה מדגימות בבירור שמנת החיסון הרביעית מגנה משמעותית מפני סיבוכי התחלואה בקורונה – לרבות הפחתה פי ארבעה של הסיכון לתמותה לעומת מי שקיבל מנה שלישית לפני מעל לארבעה חודשים.

ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים השרון וחוקר שותף מוסיף: "גל התחלואה עקב זן האומיקרון היה אתגר עצום לצוותי הרפואה, ונתוני המחקר מאפשרים לנו להבין את היקף האשפוז והתחלואה הקשה שנמנעה בזכות מבצע החיסון. התוצאות מבססות את הקריאה למי שמצוי בקבוצת הגיל הרלוונטית וטרם קיבל את המנה הרביעית – לצאת ולהתחסן".

פרופ' בן רייס, ראש קבוצת רפואה מנבאת בבית החולים לילדים בבוסטון ובבית הספר לרפואה בהרווארד וחוקר שותף במכון כללית למחקר, מוסיף: "נכון להיום, אחת הסיבות העיקריות להססנות בנוגע לקבלת מנת החיסון הרביעית היא מחסור במידע בנוגע ליעילותה. המחקר האפידמיולוגי הדקדקני מספק מידע אמין בנוגע ליעילות החיסון. אנו מקווים שהמחקר יסייע בקבלת החלטה למי שנמצא בקבוצת סיכון וטרם התחסן במנה הרביעית".