בדיקת סרטן השד בטכנולוגיית תלת מימד קשורה לסיכוי נמוך יותר לקבלת ממצאים חיוביים שגויים בהשוואה לממוגרפיה סטנדרטית, לפי מחקר שנערך על ידי חוקרים ממספר אוניברסיטאות בארה"ב. תוצאות המחקר פורסמו ב-JAMA Network Open.
לפי המחקר, 7.6% מבדיקות הממוגרפיה בתלת מידי היו חיוביות שגויות לעומת 9.0% בבדיקות הרגילות, בעוד ש-1.8% ו-2.1% בהתאמה גרמו להמלצה שגויה למעקב נוסף, ואילו 1.1% ו-1.2%, בהתאמה, גרמו להמלצה לבצע ביופסיה לא נחוצה.
בסופו של דבר, בבדיקות שנתיות שמתבצעות על פני עשר שנים, ההסתברות המצטברת לקבל לפחות תוצאה חיובית שגויה אחת הייתה נמוכה ב-6.7% בממוגרפיה בתלת מימד בהשוואה לממוגרפיה רגילה. באחוזים, הירידה בכמות התוצאות החיוביות השגויות לא נראית משמעותית, אך מדובר באלפים רבים של נשים במספרים מוחלטים, שעוברות בדיקות סקר כל שנה.
אולם, למרות ההסתברות הנמוכה יותר של תוצאות חיוביות שגויות עם ממוגרפיה בתלת מימד והזמינות הגבוהה יותר של המכשור, כמחצית מהנשים שיעברו בדיקת ממוגרפיה בתלת מימד יחוו לפחות תוצאה חיובית שגויה אחת. תוצאה חיובית שגויה גורמת לחרדה וגוזלת זמן ומשאבים, אך יש צורך במידע נוסף כדי להבין את הקשר בין ממוגרפיה בתלת מימד לאבחון יתר, שהוא הנזק המשמעותי יותר של בדיקות סקר.
החוקרים ניתחו נתונים שנאספו מבדיקות סקר שנערכו מינואר 2005 עד דצמבר 2018 ב-126 מתקני רדיולוגיה למעקב אחר סרטן השד. הניתוח כלל 903,495 נשים (גיל 40 עד 79, גיל ממוצע 57.6) שעברו כמעט 3 מיליון בדיקות במהלך פרק זמן זה. מתוך הבדיקות שנותחו במחקר, 71.8% היו ממוגרפיות סקר שנתיות, 16.8% היו ממוגרפיות סקר דו-שנתיות, ו-11.4% היו חלק ממעקב תלת-שנתי או ארוך יותר. בסך הכל 15% מהבדיקות השתמשו בממוגרפיה בתלת מימד.
עבור בדיקה שנתית, ההסתברות המצטברת של 10 שנים לפחות לתוצאה חיובית שגויה אחת הייתה נמוכה יותר בממוגרפיה בתלת מימד לעומת ממוגרפיה רגילה: 49.6% לעומת 56.3% לקריאה לבדיקה חוזרת, ו-11.2% לעומת 11.7% להמלצה על ביופסיה.
בבדיקות דו-שנתיות נמצא שהסיכון לאבחון חיובי שגוי אחד שדרש בדיקה חוזרת במשך 10 שנים היה נמוך הרבה יותר בממוגרפיה תלת מימד ובממוגרפיה רגילה. שיעור הקריאה לבדיקה נוספת בממוגרפיה בתלת מימד היה 35.7% לעומת 38.1% עבור ממוגרפיה רגילה, וההסתברויות המצטברות לא היו שונות משמעותית עבור המלצת ביופסיה (6.6% לעומת 6.7%).
ההסתברויות המצטברות של אבחון חיובי שגוי ירדו עם העלייה בגיל, כאשר השיעורים המצטברים הגבוהים ביותר היו בקרב נשים בגילאי 40-49 שעוברות בדיקה שנתית ( 68.0% עם ממוגרפיה רגילה ו-60.8% עם ממוגרפיה בתלת מימד מדי שנה), בהשוואה לנשים בגילאי 70-79 (47.0% עם ממוגרפיה רגילה ו-39.8% עם ממוגרפיה בתלת מימד מדי שנה)
ההסתברויות לאבחון חיובי שגוי ירדו גם עם הירידה בצפיפות השד, כאשר ההסתברות לאבחון חיובי שגוי לאחר 10 שנים של בדיקות שנתיות עמד על 67.3% לנשים עם חזה צפוף במיוחד, ו-31.0% לנשים עם חזה שומני. מבחינת צפיפות חזה והסתברות לאבחון חיובי שגוי, לא היה הבדל משמעותי בין ממוגרפיה בתלת מימד לבין ממוגרפיה רגילה.
