דום נשימה בשינה הוא מצב המאופיין בהפסקות נשימה מרובות המתרחשות במהלך השינה. אנשים הסובלים ממצב זה עשויים לסבול מנחירות במהלך שנתם ואף להתעורר בעקבות קוצר הנשימה. במהלך אירוע כזה בו נעתקת הנשימה, עשויה להופיע ירידה ברמת החמצן בדם שתשפיע גם על המוח.
במחקר החדש רצו החוקרים לקבוע האם דום נשימה בשינה עשוי לפגוע בפעילות המוח וביכולות הזיכרון. הם אספו 2,667 אנשים ממוצא לטיני בגילאי 68 שהסכימו להשתתף במחקר.
כל משתתף קיבל בדיקת שינה ביתית שמדדה את תדירות אירועי הפסקת הנשימה במהלך שנתו. בנוסף, מדדו החוקרים את מספר הנשימות האיטיות והרדודות של המשתתפים, וכן את רמת החמצן שלהם בזרם הדם.
לאחר עשור, משתתפי המחקר עברו סריקות למדידת נפח המוח ולבחינת מספר האזורים המוחיים שעברו פגיעה. את התוצאות שהתקבלו מאותן סריקות פרסמו החוקרים בכתב העת הרפואי Neurology של האקדמיה האמריקאית לנוירולוגיה.
החוקרים מצאו שלאנשים שהיו בעלי אירועי דום נשימה רבים במהלך שנתם, היה היפוקמפוס גדול יותר ביחס לאנשים ללא בעיות שינה ב-0.24 סנטימטרים מעוקבים. בנוסף, זיהו החוקרים כי ירידה ברמות החמצן בדם של משתתפי המחקר הובילה לכדי פגיעה בתפקוד ההיפוקמפוס.
"הממצאים מדגישים את הקשרים המורכבים בין בריאות השינה והזדקנות המוח ומראים שיש צורך במחקרים ארוכים שיעקבו אחר אנשים כבר מגיל צעיר יותר", אמר ד"ר אלברטו ר. ראמוס שהוביל את המחקר. "הבנה ברורה של האופן שבו נפח המוח מושפע מדום נשימה בשינה והפרעות שינה אחרות היא חיונית כדי שאנשים יוכלו לקבל טיפול מוקדם ויעיל, במיוחד אצל אנשים שעלולים להיות בסיכון גבוה יותר לדמנציה."
