קהילת החיידקים, הנגיפים והמיקרואורגניזמים האחרים שחיים במעיים האנושיים מכונה מיקרוביום. חיידקי המעיים מעורבים בבריאות ומחלות, יש להם השפעות על חילוף החומרים, מערכת החיסון ומערכת העצבים. במקרים מסוימים הם ממלאים תפקיד במגוון רחב של מחלות ומצבים, כולל תת תזונה, מחלות לב, השמנת יתר וטרשת נפוצה.
מדענים יודעים הרבה פחות על בקטריופאגים במעיים, שהם הנגיפים הטורפים על החיידקים הללו, אם כי השפעתם על בריאות של האדם עשויה להיות עמוקה באותה מידה.
בנוסף לוויסות גודל האוכלוסייה של מיני חיידקים שונים במעיים, בקטריופאגים מניעים שינוי אבולוציוני בחיידקים על ידי העברת גנים בין מינים. עם זאת, מגוון הנגיפים החיים במעי האנושי, שכיחותם והשפעותיהם על בריאות האדם נותרים בלתי ידועים במידה רבה. מדענים במכון וולקום בבריטניה ניסו לענות על הפער הזה במחקר שפורסם לאחרונה.
הם בדקו יותר מ 28,000 דגימות מיקרוביום מעיים שנאספו ממקומות שונים בעולם וזיהו יותר מ-140,000 מינים של נגיפים, מחציתם לא מוכרים. החוקרים ציינו כי ממצאיהם יובילו למחקרים חדשים שילמדו כיצד נגיפי מעיים משפיעים על בריאותנו.
החוקרים הדגישו שלא כל הנגיפים מזיקים, אלא מהווים מרכיב בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית במעיים. אצל רוב הנגיפים שמצאו, החומר הגנטי הוא DNA, השונה מנגיפים גורמי מחלות כמו קורונה או זיקה, שהם נגיפי RNA. בנוסף, הדגימות הגיעו בעיקר מאנשים בריאים.
מדענים אחרים יוכלו להשתמש במאגר המידע החדש כדי לחקור כיצד נגיפים משפיעים על המיקרוביום ועל בריאות האדם. מחקר כזה עשוי להוביל להוביל לפיתוח טיפולים מבוססי בקטריופאגים המכוונים לחיידקי מעיים הגורמים למחלות.
לפי המחקר, הרכב הבקטריפאגים משתנה לפי אורח החיים. המדענים גילו שבקטריופאגים מאנשים שחיים באזורים עירוניים נוטים לתקוף חיידקים מסוג בקטריואידים, ואילו אצל אנשים מאזורים לא עירוניים ( קהילות כפריות וציידים) הנגיפים תוקפים משפחת חיידקים בשם Prevotellaceae.
המחקר גילה גם כי בעוד שרוב נגיפי המעיים במעי יכולים להדביק רק זן יחיד של חיידק יחיד, כנראה ש-36% מהבקטריופאגים מסוגלים להדביק מינים רבים של חיידקים. נטייתם של בקטריופאגים אלה לתקוף סוגי חיידקים שונים כנראה מאפשרים להם להעביר גנים חיידקיים בין מינים שונים, ולהאיץ התאמות אבולוציוניות בתוך המיקרוביום.
הכותרת שגויה כי במאמר מדובר על נגיפים ולא על חיידקים.