ההשפעה של לחץ על בריאות המוח מתחילה ברחם. מחקרים בבעלי חיים ובבני אדם מצאו כי לחץ שחוותה האם לפני הלידה משפיע על מוחם והתנהגותם של צאצאיה. אירועי חיים מלחיצים, חשיפה לאסון טבע ותסמינים של חרדה ודיכאון מצד האם מגבירים את הסיכון שלילד יהיו מגוון רחב של בעיות רגשיות, התנהגותיות, או קוגניטיביות בשלב מאוחר יותר של חייו.
מחקר חדש מצביע על כך שלחץ שלילי שהעובר חווה ברחם אמו עשוי להשפיע על תגובתו למצבים מלחיצים גם בשנות ה-40 לחייו. תוצאות המחקר מראות שחשיפה למתח טרום לידתי משפיעה באופן שונה על גברים ונשים – וכי תופעות אלו עשויות להימשך כל החיים.
מהו מתח שלילי?
מתח מתרחש כאשר דרישות או אתגרים גורמים למוח ולשאר הגוף להגיב במתח רגשי או פיזי. גורמי לחץ יכולים להיתפס כחיוביים או כשליליים. לחץ חיובי קורה במצבים בהם אדם מרגיש שהוא יכול להתמודד, כמו אתגרים ואחריות יומיומיים הקשורים לעבודה או ללימודים. עם זאת, לחצים יומיומיים מתונים יכולים להיתפס כשליליים אם האדם מרגיש שהוא חסר שליטה.
מתח שלילי עשוי להתרחש במהלך אירועים משני חיים כמו גירושין, אובדן עבודה או מותו של אדם אהוב, וקבלת תמיכה חברתית נוספת יכולה לעזור להקל על ההשפעה. אירועי בריאות, כולל סיבוכים רציניים של הריון, כמו רעלת הריון וזיהומים, עלולים לגרום למתח שלילי משמעותי.
מדענים מכירים בהשפעות שיכולות להיות ללחץ על הבריאות הגופנית והנפשית. אם מתח מתמשך, הוא יכול להשפיע על מערכת החיסון, מערכת העיכול, מערכת הלב וכלי הדם ומערכת הרבייה.
מתח בהריון והשפעותיו
ההשפעה של לחץ על מערכת הרבייה היא תחום מחקר שתופס תאוצה בקהילה המדעית. מחקרים אחרונים הראו כי לחץ שהאם מרגישה עלול להשפיע על הריון ועל תפקוד חילוף החומרים של העובר ועל ההתפתחות הרגשית והקוגניטיבית שלו, ולגרום לבעיות רגשיות והתנהגותיות ארוכות טווח.
במחקר שנמשך יותר מארבעה עשורים, מדענים מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס ובית הספר לרפואה בהרווארד עקבו אחר 40 גברים ו -40 נשים מלפני הלידה ועד אמצע החיים כדי לבדוק אם לחץ לפני הלידה גרם להבדלים בוויסות המתח כשהתבגרו. למחצית מהמשתתפים הייתה היסטוריה של דיכאון קשה או פסיכוזה. במדגם היו אנשים שאמהותיהם סבלו מסיבוכים מיילדותיים, כמו חום ורעלת הריון הקשורים לרמות ציטוקינים גבוהות אצל האם.
הצוות בדק את הקורלציה בין התגובות הנוירולוגיות של המשתתפים לבין חשיפתם לפני הלידה לציטוקינים דלקתיים. החוקרים עשו זאת על ידי הצגת תמונות שליליות ונייטרליות שנועדו לגרום לתגובת לחץ אצל המשתתפים בזמן שעברו סריקות MRI פונקציונליות. תוצאות בדיקות ה-MRI הראו שהחשיפה לפני הלידה לציטוקינים דלקתיים שהופעלו על ידי מתח אימהי השפיעו על גברים ונשים 45 שנים מאוחר יותר.
בקרב כל המשתתפים, רמות נמוכות יותר לפני הלידה של הציטוקין TNF-alpha היו קשורות לפעילות ערה יותר של ההיפותלמוס, אזור במוח שאחראי על תיאום פעילות המוח ועל רגולציה של קורטיזול, הורמון לחץ. אצל גברים בלבד, רמות נמוכות יותר של TNF-alpha גרמו לתקשורת פעילה יותר בין ההיפותלמוס לאזור המוח האחראי על שליטה בדחפים ורגשות. בקרב הנשים, חשיפה גבוהה יותר לפני הלידה לאינטרלוקין -6 הייתה קשורה לפעילות מוגברת בהיפוקמפוס, אזור מוח המסייע לשלוט בזיכרון ובעוררות הקשורים לגירויים מלחיצים.
מסקנות
מחברי המחקר טוענים כי הממצאים מוכיחים שרמות גבוהות של לחץ אימהי עשויות להשפיע על התפתחות המוח של עוברים באופן שונה אצל זכרים ונקבות, וכי השפעות אלה משפיעות על יכולתו של האדם לווסת לחץ, אולי לאורך כל החיים. ממצאים אלה יכולים לשמש לאבחון מוקדם של בעיות רגשיות, התנהגותיות או קוגנטיביות.
