נשיכות כלבים, שכיחות ומאוד נפוצות, מהוות 60% מכלל הפציעות של בני האדם שבאו במגע גם חיות המחמד שלהם. מדי שנה, יותר מ-333 אלף ביקורים בחדרי מיון ורפואת חירום בארה"ב הם כתוצאה מנשיכות כלבים, 50% מהן בסביבה ביתית. רוב הנשיכות הן בחלק העליון של גוף האדם שנפגע ו-30% מהמקרים הן באצבעות. בכ-40%-30% מהנשיכות בידיים מתפתחים זיהומים קליניים ויותר ממחציתם כתוצאה מנשיכות של כלבים וגם חתולים.
מושבות החיידק המצוי בפיהם של הכלבים – Capnocytophaga canimorsus, אחד החיידקים המעורבים בנשיכות – נקשר להופעת אלח דם מסכן חיים אצל הקורבן. הוא גם "חי בשלום" בלוע של חתול. שיעור האירועים הפטאליים עקב החיידק Capnocytophaga canimorsus המצוי בכלבים ובחתולים הוא 30%-26% ומהם שיעור התמותה עקב הלם ספטי מגיע ל-60% מבין הנפגעים.
החיידק הזה – גרם שלילי – מצוי ב-74%-22% מהכלבים הבריאים. יש לו יכולת ייחודית לפלוש למערכת החיסונית של האדם שננשך ולגרום לו לאלח דם מסכן חיים. שיעור האירועים הפטאליים עקב אותו חיידק הוא 30%-26% ומהם שיעור התמותה עקב הלם ספטי מגיע ל-60% מבין הנפגעים. בשנות ה-70 קישרו לראשונה בינו לבין אלח דם חמור בבני אדם כתוצאה מנשיכת כלב. גורמי הסיכון של הזיהום כוללים גם פגיעה בכבד.
זאת ועוד: חיידקים רבים נוספים גורמים לזיהומים כתוצאה מנשיכות כלבים: Pasteurella, Streptococcus, Staphylococcus הם הפתוגנים השכיחים ביותר וגם Fusobacterium ו-Bacteriodes. במילים אחרות: ידידו הטוב ביותר של האדם הוא לעתים אחד מאויבי בריאותו המסוכנים ביותר.
במאי 2016 תיארו רופאי המחלקה לרפואת זקנים בבית החולים ביוניברסיטי קולג' בלונדון אירוע של אישה זקנה שכלב המחמד שלה נשך אותה והחיידק גרם לה לאלח דם וכמעט למוות. תיאור המקרה פורסם ב-BMJ ובראש הצוות שדיווח עמד ד"ר ג'יימס ווילסון. באירוע זה טופלה אישה ממוצא אירופי וכלב המחמד שלה היה מגזע גרייהאונד איטלקי.
בחדר המיון החלה להראות במהירות סימני בלבול ותסמינים אחרים. פגיעת האלח דם גרמה לכשל רב מערכתי. מה שהפתיע את הרופאים היתה העובדה שהם לא ראו סימני שריטה או נשיכה. עם זאת כשתושאלה לאחר התאוששות קלה, מסרה כי הרבתה להתגפף ולהתנשק עם כלבה והוא ליקק אותה. במסגרת הבדיקות בוצעה תרבית ובטכנולוגיה מולקולרית נקבע כי החיידק היה C. canimorsus, אלא שבמקרה זה, למרבה המזל, לאחר שבועיים של טיפול נמרץ וטיפול בספקטרום רחב של אנטיביוטיקה, הקשישה התאוששה באופן מלא ולא נמצא כשל של המערכת החיסונית.
מפגש מקרי עם כלבים הוביל לכריתת הגפיים
אלא שהמקרה הזה מתגמד מול אירוע שהתרחש ב-2018 בארה"ב והוא נחשב כיום, ככל הנראה, לקיצוני ביותר. צוות הרופאים בבית החולים האוניברסיטאי בעיר מילווקי דיווח על המקרה הבא: גבר בן 48, צבע בתים וסייד במקצועו, פיתח חום גבוה והקאות בדומה לשפעת. בבוקר שלאחר מכן הוא כבר היה מבולבל, הוזה וחומו נסק. במצב הזה החישה אותו אשתו לבית החולים. רק בבית החולים הבחינה האישה בכתמי חבלה, כמה מהן הופיעו על כל חלקי גופו ו"הם לא היו שם כאשר עזבנו את הבית, רק לפני חמש דקות", דיווחה. נדמה היה לה שבעלה ספג מכה ממחבט בייסבול.
הוא אושפז והרופאים קבעו שהוא סובל מאלח דם הנגרם על ידי אותו חיידק המצוי ברוק של כלבים בריאים דווקא. החיידק חדר לזרם הדם שלו. זה היה זיהום דם נדיר ועל גופו הופיעו כתמים, במיוחד על החזה ובפנים. הרופאים הזרימו סוגים שונים של אנטיביוטיקה כדי לעצור את הזיהום, אבל קרישי דם חסמו את זרימת הדם לגפיים. רקמות ושרירים נמקו, ממש "מתו". החיידק תקף אותו מהר ובאורח אגרסיבי במיוחד.
הנפגע שהה בבית החולים חודש. באחד הימים התקבצו רופאים סביב מיטתו, בדקו סימנים חיוניים, הציגו לו שאלות ואז הוחלט כי על מנת להציל את חייו יהיה צורך לקטוע את שתי הידיים ואת שתי הרגליים עקב הנמק שהתפשט. בשבוע הראשון של אוגוסט עבר עוד שני ניתוחים לסילוק רקמות שמתו. בהמשך היה עליו לעבור ניתוח שחזור ובנייה מחדש של עצם האף ולהתאים ארבע תותבות. בירור קפדני העלה כי בעת שעבד, שמונה כלבים הצטופפו לידו. לא ברור לפיכך מי הכלב שליקק אותו.
הכלב ליקק את בעליו וגרם למותה
מקרה נוסף של הדבקה בחיידק קטלני מרוק של כלב הוא של אישה אמריקאית בת 58 שנפטרה לאחר שלקתה באלח דם חמור מחיידק המצוי בפיו של כלב. גם אותה כלבה ליקק. ממשפחתה של האישה שנפטרה נמסרו הפרטים הבאים: כלב שיצו שהביאה לביתה ליקק את אצבעה, תוך נשיכה קלה. באותו ערב חשה ברע. למחרת נתקפה חולשה ניכרת ולא הצליחה לאכול או לשתות. היא פונתה למרפאה וממנה בדחיפות לחדר המיון. בבדיקות דם אובחן הזיהום וזוהה. לאחר שלושה ימים לקתה האישה בקריסת מערכות ומתה.
עד היום ההנחה היתה כי החיידק הזה, השכיח בפיות של כלבים וחתולים ואיננו מזיק להם, עלול, כפי שמוכיחים המקרים שתוארו, לגרום לזיהום דם קשה בבני אדם, בעיקר באלה המשתייכים לקבוצות סיכון, ביניהם מי שלקה בכשל חיסוני, חולי סרטן או מטופלים לאורך תקופה ארוכה בסטרואידים. אלא שהמקרים החמורים שדווחו עתה מדגימים כי גם אנשים בריאים נמצאים בסיכון ולכן ראוי שרופאים יהיו ערים לכך.
התסמינים שצריכים לעורר חשד, שבים מומחים לזיהומים קשים אלה ומדגישים: הופעת שלפוחיות סביב אזור הנשיכה, אדמומיות, נפיחות, חום גבוה, שלשולים, הקאות, כאבי ראש, כאבי שרירים ומפרקים. התסמינים מופיעים לרוב בתוך שלושה עד חמישה ימים מרגע ההדבקה, לעתים פורצים רק לאחר דגירה של שבועיים. במקרים קשים, מעריכים, עלול החיידק לגרום למוות בתוך 72 שעות מהופעת התסמינים.
