מחקר הבריאות של הלסינקי באוניברסיטת הלסינקי חקר את התפתחותם של תסמיני נדודי שינה באמצע החיים והשפעתם על הזיכרון, יכולת הלמידה והריכוז לאחר היציאה לפנסיה. תקופת המעקב הייתה 15-17 שנים. על פי המחקר, יש קשר ברור בין תסמיני נדודי שינה ארוכי טווח לתפקוד קוגניטיבי ירוד יותר בהמשך.
"הממצאים מצביעים על כך שתסמיני נדודי שינה חמורים היו קשורים לתפקוד קוגניטיבי גרוע יותר בקרב אלה בגיל פנסיה", אומר החוקר אנטי אתולן. המחקר מצא גם שבעיות זיכרון, ובעיות ביכולת הלמידה והריכוז התגברו ככל שתסמיני נדודי השינה היו ממושכים יותר.
שינה טובה כבר בגיל העמידה
מחקרים קודמים הראו כי ישנם מספר מנגנונים שיכולים להסביר כיצד שינה יכולה להשפיע על התפקוד הקוגניטיבי. מה שהופך את המחקר שפורסם לאחרונה ליוצא דופן הוא תקופת המעקב הארוכה אחר תסמיני נדודי השינה. בין היתר, המחקר הוכיח שאם התסמינים השתפרו עם השנים, התפקוד הקוגניטיבי נמצא טוב יותר גם בגיל הפרישה בהשוואה למקרים בהם נדודי השינה לא השתפרו.
לדברי החוקרים, יש להתייחס לתסמיני נדודי שינה ממושכים כגורמי סיכון לתפקוד קוגניטיבי לקוי. "בהתבסס על הממצאים שלנו, יש הצדקה להתערבות מוקדמת בהתמודדות עם תסמיני נדודי שינה, או שימוש באמצעים שמטרתם לשפר את איכות השינה", אומרת פרופסור טאה ללוקה.
ישנן דרכים רבות לשפר את איכות השינה, ביניהן תזמון השינה, התאמת הטמפרטורה והתאורה המתאימים לסביבת השינה ותזמון אופטימלי של פעילות גופנית, צריכת קפה ואכילה בסמוך לשינה.
"במחקרים הבאים, יהיה מעניין לשפוך אור נוסף על, למשל, האם הטיפול בנדודי שינה יכול גם להאט את התפתחותן של הפרעות זיכרון", אומרת ללוקה.
