במשך שנים, אסטרוגן היה ידוע כהורמון רבייה המיוצרים על ידי השחלות. עם זאת, תגליות אחרונות מראות שאסטרוגן מסונתז גם במוח ושם הוא נקרא "נוירו-אסטרוגן". תפקידו המדויק של הנוירו-אסטרוגן נותר לא ידוע במשך שנים רבות. כעת, חוקרים מאוניברסיטת פוג'יטה חושפים תגלית פורצת דרך המצביעה על תפקידו בוויסות תחושת הרעב.
כדי לחקור את תפקידו של הנוירו-אסטרוגן, צוות החוקרים השתמש במספר מודלים של עכברים, והשווה בין חיות מודל שלא יכולות לייצר אסטרוגן לכאלו שכן יכולות לייצר את ההורמון. החוקרים גילו שעברים שלא יכלו לייצר אסטרוגן כלל סבלו מעלייה ניכרת במשקל בהשוואה לעכברים רגילים. כאשר העכברים ייצרו אסטרוגן לעומת זאת, הם צרכו כמות מזון פחותה יותר. בנוסף, הם הראו עליה בביטוי של קולטן שנקרא MC4R אשר נמצא במוח ומגיב לאסטרוגן.
בנוסף, המחקר הראה שנוירו-אסטרוגן אשר מיוצר במוח יכול לשפר את התגובה של הגוף להורמון בשם "לפטין" שמשחק תפקיד משמעותי בוויסות תחושת הרעב. "ראינו שהעכברים עם נוירו-אסטרוגן הגיבו בצורה יעילה יותר לטיפול בלפטין", מסביר ד"ר היאשי שהוביל את המחקר. "ייתכן שהסיבה לכך היא שנוירו-אסטרוגן משפר את מנגנוני דיכוי התיאבון הטבעיים של הגוף."
ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת The FEBS Journal, ויתכן שישנו בקרוב את כללי המשחק בכל הנוגע לטיפול בהשמנת יתר. החוקרים מדגישים שככל שנקבל הבנה ברורה יותר בנוגע לתפקידו הפיזיולוגי של נוירו-אסטרוגן, ייתכן שיהיה ניתן לווסת את פעילות האסטרוגן בצורה מדויקת יותר בתוך הגוף.
החוקרים מציינים שייכן שהמחקר יוכל לסייע בעתיד לטפל בבעיות רפואיות נוספות כמו אתגרים הורמונליים בגיל המעבר בנשים אשר מושפעת משינוי במאזן הורמונים כמו אסטרוגן.
