סטטינים משמשים להפחתת רמת הכולסטרול בדם ולהורדת הסיכון למחלות לב. לסטטינים יש גם השפעה אנטי-דלקתית, ואנטי-נגיפית, והם מונעים קרישת דם, וכל אלה עשויים לסייע בהגבלת הסיבוכים הקשורים למחלת הקורונה.
כדי לבדוק זאת, במחקר שנערך לאחרונה בניו יורק, החוקרים השוו בין חולי קורונה שנטלו סטטינים לפני האשפוז ולבין חולים שלא נטלו אותם. תוצאות המחקר תמכו בהשערה זו, והנתונים מהווים תשתית לניסויים קליניים עתידיים הדרושים לאישור הטיפול בסטטינים, תרופה נגישה ובטוחה, במקרי קורונה.
סטטינים הם סוג התרופות הנפוץ ביותר שאנשים משתמשים בו להפחתת רמות הכולסטרול. הם עובדים בעיקר על ידי חסימת אנזים ייצור כולסטרול, מה שגורם לייצור מופחת של כולסטרול.
החוקרים בחנו גם האם סטטינים יכולים לסייע בטיפול בזיהומים נגיפיים היכולים העלולים להוביל לסיבוכים גדולים, כגון דלקת חמורה ונרחבת, בעיות קרישת דם, ונזק לתאים.
אחד הסיבוכים הקשים ביותר הקשורים לקורונה וזיהומים אחרים בדרכי הנשימה הוא תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS) . מחקר שנערך בשנת 2018 מצא כי שימוש בסטטינים משפר את מצבם של אנשים הסובלים מתת סוג של ARDS. מחקר קודם הראה שאנשים שנטלו סטטינים בעת קבלתם לבית החולים בגלל דלקת ריאות נטו פחות למות פחות מאנשים שלא נטלו סטטינים. מחקר משנת 2020 שנערך בסינגפור מצא כי אנשים הנוטלים סטטינים נוטים פחות להגיע ליחידות טיפול נמרץ.
מחקרים קודמים הראו גם שאנשים שהשתמשו בסטטינים לפני האשפוז הפחיתו את הסיכוי לפתח מחלה חמורה ב-50%, והזמני ההתאוששות שלהם היו קצרים יותר.
החוקרים סבורים שהסטטינים משפיעים על מחלת הקורונה בכך שהם מסירים כולסטרול מהממברנה של התא. נגיך הקורונה נכנס לתאים על ידי הצמדת חלבוני הספייק שלו לקולטני האנזים (ACE-2) אשר ממירים אנגיוטנסין. קולטנים אלה נמצאים בחלק מממברנת התא שמכיל כולסטרול, והוצאת הכולסטרול מחלק זה של הממברנה מונע מהנגיפים להיכנס לתא.
במחקר החדש, החוקרים השוו בין 648 חולי קורונה שאושפזו בבתי חולים בשבועות הראשונים של המגפה ושנטלו סטטינים לפני אשפוזם, לבין 648 חולי קורונה שלא נטלו סטטינים. 14.8% מהאנשים שנטלו סטטינים מתו בבית החולים תוך חודש מאשפוזם לעומת 26.5% מהחולים שלא נטלו סטטינים.
אחרי ששקללו הבדלים בין החולים כמו מחלות רקע וטיפולים תרופתיים אחרים, הם הגיעו למסקנה ששימוש בסטטינים מפחית את הסיכון לתמותה בבית החולים תוך חודש מיום קבלת האשפוז בכ- 50%. לאנשים שנטלו סטטינים היו גם רמות נמוכות יותר של חלבונים הקשורים לדלקות.
יש צורך לאשר את הממצאים הללו באמצעות ניסויים אקראיים גדולים יותר, המפחיתים את הסיכון לגורמים משפיעים או בלתי מוסברים. לדוגמא, במחקר הרטרוספקטיבי הנוכחי, לא היה ברור כמה זמן אנשים נטלו סטטינים לפני שחלו.
יותר הגיוני ההסבר שקשור לכלי הדם, הסטטינים מונעים חסימת כלי דם שזה אחת מתופעות הלואי הקשות של הקורונה.
הכולסטרול בממברנת התאים מאד חשוב ליציבות הממברנה, והפחתה שלו בצורה משמעותית עד כדי כך שיגרום להבדל בחדירת הוירוס לתא היה מביא קודם כל לתופעות לואי מאד לא רצויות מהסטטינים עצמם, ולכן ההסבר על מניעה של חדירת הוירוס דרך הממברנה בגלל הפחתת הכולסטרול בממברנה נראה לי פחות סביר .