תסמונת המעי הרגיז היא מחלה קשה לטיפול, המאופיינת בכאבי בטן כרוניים הקשורים ליציאות ונחלקת לפי כך לארבעה סוגים לפי ההסתמנות העיקרית: שלשול, עצירות, מעורב, ובלתי מסווג. חולים עם תסמונת המעי הרגיז מדווחים על ירידה באיכות החיים ועל חוויות של חוסר נוחות חברתית, שכן הם נאלצים להגביל את פעילותם בגלל הצורך הפתאומי והבלתי צפוי להשתמש בשירותים. אמנם נעשו בעבר מחקרים על הפרעות הקשורות לתסמונת המעי הרגיז במערכת העצבים בהתבסס על ניטור אלקטרוקרדיוגרמה 24 שעות ביממה, אך עד כה אף אחד מהם לא בחן שינויים במערכת העצבים במהלך תנועות מעיים.
פרופסור פומיו טנאקה וצוות המחקר שלו בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אוסאקה מטרופוליטן תיעדו את פעילות מערכת העצבים של חולי תסמונת המעי הרגיז וכן של נבדקים בריאים, ועקבו אחר פעילויות כגון עשיית צרכים ושינה באמצעות מכשיר לביש.
הם מצאו שבניגוד לנבדקים בריאים, מערכת העצבים הסימפתטית של חולי תסמונת המעי הרגיז הופעלה 2 דקות לפני עשיית הצרכים ונמשכה עד 9 דקות לאחר עשיית הצרכים. יתר על כן, הפעלת מערכת העצבים הסימפתטית נמצאה קשורה לכאבי בטן גדולים יותר ולאיכות חיים נמוכה יותר. מערכת העצבים הסימפתטית היא תת-מערכת במערכת העצבים האוטונומית. היא פועלת לתגובות מיידיות במצבי לחץ, חירום ומתח, ומכינה את הגוף למאבק או נסיגה בהתאם למצב. תוצאות המחקר פורסמו ב-PLOS ONE ב-9 בדצמבר 2022.
"מחקר זה מאופיין בכך שתפקודי מערכת העצבים האוטונומית נמדדים באמצעות מכשיר לביש על הבגדים, כך שמצבים יומיומיים כמו עשיית צרכים ותסמינים כמו כאב בטן מוזנים בו בזמן אמת באמצעות אפליקציית סמארטפון שפותחה במקור על ידי הקבוצה שלנו. כתוצאה מכך, פעילות מערכת העצבים במהלך עשיית צרכים הוערכה במדויק. אנו מקווים שמחקרים נוספים ישפרו את איכות חייהם של חולי תסמונת המעי הרגיז ויסייעו להבהיר את מהלך המחלה והגורמים לה", סיכם פרופ' טנאקה.
