בארצות הברית דווחה שחיקה באחוזים גבוהים של עד 63% בקרב רופאי המשפחה. לשחיקה זו השפעה שלילית על הרופאים, המטופלים ועל המערכת הרפואית. ככל הנראה ישנן סיבות מבניות לשחיקה, אך מעט ידוע על הקשר בין שחיקה למבנה הקליניקה. מטרת המחקר היתה לחקור קשר זה אצל רופאי משפחה.
מחקר חתך השתמש בנתונים משניים שסופקו על ידי רופאי משפחה מהוועדה האמריקאית של רופאי המשפחה (ABFM) בעזרת שאלון חובה בזמן הרישום – שאלון הרישום לבדיקת הסמכת רופאי משפחה של שנת 2017. שאלון זה מספק שיעור תגובה של 100%.
שחיקה נמדדה כתגובה חיובית לאחת משתי השאלות המודדות שחיקה רגשית ודפרסונליזציה. האווירה בקליניקה נמדדה על ידי שאלות על גורמי לחץ ועבודת צוות.
החוקרים מצאו כי מתוך 1,437 רופאים, שיעור השחיקה היה 43.7%; 33.7% עבדו בקליניקות השייכות לבתי חולים ו-65.5% בקליניקות אשר אינן שייכות לאף גוף.
תוך שליטה במאפיינים אישיים ובארגון הקליניקה, עבודה בקליניקות אשר שייכות לבית חולים וקליניקות אשר בהן הרופאים הם רק חלק מהבעלים היתה קשורה לשחיקה. תוך שליטה גם באווירת הקליניקה, לא היה משתנה בארגון הקליניקה אשר היה קשור לשחיקה.
החוקרים הגיעו למסקנה כי לא ניתן לייחס שחיקה בקרב רופאי משפחה רק לארגון הקליניקה. לא קיימת סוג קליניקה אחת או סוג בעלות על קליניקה אשר קשורים באופן בלתי תלוי לשחיקה. ממצאים אלה מראים כי ניתן להפחית את השחיקה בכל קליניקה.
