חוקרים באוניברסיטת דרום אוסטרליה בדקו את הקשר בין שומן הגוף לבריאות הקוגניטיבית, וגילו שסוגים מסוימים של השמנת יתר גורמים להפחתת כמות החומר האפור. המחקר גם בדק את הקשר בין ירידה זו לבין הסיכון לחלות בדמנציה ובשבץ. נמצא כי אנשים הסובלים מהשמנת יתר בטנית היו בסיכון הגבוה ביותר להפחתת החומר האפור במוח, אשר מכיל את רוב הנוירונים, והוא קריטי לתפקוד הקוגניטיבי. המחקר התפרסם בכתב העת Neurobiology of Aging.
חומר אפור ותפקוד קוגניטיבי
החומר אפור במוח הוא מרכיב חיוני העשיר בגופי תאים עצביים, תאי גליה ונימים. מכיוון שהוא ממוקם באזורים שונים של המוח, לחומר האפור יש מספר תפקידים, כולל למידה, זיכרון, תפקוד קוגניטיבי, קשב ושליטה על השרירים. ירידה קוגניטיבית ודמנציה הקשורה לגיל קשורים לעיתים קרובות לחומר אפור מופחת. לדוגמה, דמנציה של מחלת אלצהיימר קשורה במיוחד להפחתת חומר אפור בהיפוקמפוס, אשר מתפשטת לאזורים אחרים ככל שהמחלה מתקדמת. משום כך, כמות החומר האפור עשויה להעיד על בריאות קוגניטיבית.
על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), כמעט 2 מיליארד מבוגרים סובלים כיום מעודף משקל, ול-650 מיליון מהם יש השמנת יתר. הבעיה מתבטאת גם אצל ילדים, כאשר כמעט 40 מיליון ילדים מתחת לגיל 5 ומעל 340 מיליון צעירים בגילאי 15-19 שנים נחשבים גם הם כבעלי עודף משקל או השמנת יתר. קיים גם קשר בין עודף משקל או השמנה למגוון בעיות בריאות, כולל מחלות לב וכלי דם – במיוחד מחלות לב ושבץ – סוכרת, הפרעות שריר-שלד, וכמה סוגי סרטן.
סוגים שונים של השמנה
המחקר בדק אנשים עם שלושה סוגים של השמנה מטבולית – שלילית, ניטרלית וטובה – כדי לקבוע אם קבוצות משקל ספציפיות נמצאות בסיכון גבוה יותר מאחרים. אנשים עם נטייה גנטית גבוהה לאגירה שלילית של תאי שומן (השמנה בטנית) מתאפיינים בהצטברות שומן סביב הבטן והאיברים הפנימיים, כולסטרול גבוה וסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2 ולמחלות לב כליליות.
לאנשים שאצלם השומן מצטבר יותר סביב הירכיים ופחות באיברים הפנימיים, יש סיכון נמוך יותר לסוכרת מסוג 2 ומחלות לב. אפילו אצל אדם בעל משקל נורמלי יחסית, משקל עודף באזור הבטן הוא מקור לדאגה, שכן ההערכה היא שלעודפי שומן הנמצאים סביב האיברים הפנימיים יש השפעות מזיקות במיוחד לבריאות.
אמנם השמנת יתר באמצע החיים קשורה בקוגניציה ירודה וסיכון מוגבר לירידה קוגניטיבית, אך בגיל מאוחר, עליית מדד מסת הגוף (BMI)] עשוי להיות קשור דווקא לקוגניציה טובה יותר, ייתכן בשל העובדה כי ירידה ב-BMI בחיים המאוחרים עשויה לשקף בריאות ותזונה כלליים גרועים. מצב זה נקרא "פרדוקס ההשמנה".
החוקרים ניתחו למעלה מ-336,000 דיווחי בריאות עצמיים של כ-28,000 אנשים, ולאחר מכן קישרו את הרשומות הללו לדיווחי מחלה ומוות מבתי חולים כדי לקשר אותם למקרי דמנציה ושבץ. המחקר מצא כי על כל 3 ק"ג נוספים של משקל של אדם בגובה ממוצע, כמות החומר האפור ירדה ב-0.3%.
ממצאי המחקר תומכים בצורך לבחון את סוג ההשמנה בעת הערכת סוג ההשפעה הבריאותית הסבירה. למרות שלא נמצאו הוכחות חד משמעיות לקשר בין סוג השמנת היתר לבין דמנציה או שבץ, המחקר מציע תפקיד אפשרי לדלקת וחריגות מטבוליות וכיצד הן עלולות לתרום להשמנה ולהפחתת נפח החומר האפור.
