במשך עשרות שנים מדענים חשבו שארס בעלי חיים הוא סביבה סטרילית לחלוטין, בגלל היותו מלא בחומרים רעילים לחיידקים. עם זאת, עדויות מדעיות חדשות ממחקר באוניברסיטת נורת'ומבריה מראות שזה לא המצב.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Microbiology Spectrum, מדגים עד כמה חזקה יכולת ההסתגלות של החיידקים. המחקר מספק ראיות מעבדתיות חזקות לכך שחיידקים יכולים לא רק לשרוד בבלוטות הארס של כמה מינים של נחשים ועכבישים, אלא גם יכולים לעבור מוטציה ולפתח עמידות לנוזל הרעיל.
הממצאים גם מצביעים על כך שייתכן שקורבנות של עקיצות של בעלי חיים ארסיים עשויים להזדקק גם לטיפול בזיהומים חיידקיים, ולא רק לטיפול נוגד הרעלנים שבארס, בעקבות נוכחות החיידקים בארס.
מאתגרים את המוסכמה על סטריליות הארס
ד"ר מוסכוס ועמיתיו חקרו את הארס של חמישה נחשים ושני מיני עכבישים. "גילינו שלכל הנחשים והעכבישים הארסיים שבדקנו יש DNA חיידקי בארס שלהם", הסביר ד"ר מוסכוס. "כלי אבחון שנמצאים בשימוש נפוץ ברפואה לא הצליחו לזהות את החיידקים הללו בצורה נכונה. אם היית נדבק בהם, ייתכן שהרופא בסופו של דבר היה נותן לך את האנטיביוטיקה הלא נכונה, מה שעלול להחמיר את המצב".
השלכות על הטיפול הרפואי
2.7 מיליון פציעות הקשורות לנשיכות ארסיות מתרחשות מדי שנה, בעיקר ברחבי אפריקה, אסיה ואמריקה הלטינית. מתוכם, סבורים ש-75% מהנפגעים יפתחו זיהומים חיידקיים ברקמה הפגועה. בעבר חשבו שזיהומים אלו הם תוצאה של פצע פתוח מהנשיכה, אך המחקר החדש מראה שייתכן והזיהומים הללו נובעים מחיידקים שהגיעו מהארס עצמו.
