נגיף הקורונה החמקמק נמצא תחת מחקר מתמיד. בתחילה הופיעו מעט מאוד עדויות על תסמינים במעורבות מערכת העיכול בקרב נדבקים בנגיף הקורונה. אולם מאמר סקירה פורסם בדיוק מסיבה זו, על מנת לדווח על הביטויים של המחלה במערכת העיכול אצל חולי קורונה ולדון באפשרות להעברת הנגיף דרך הצואה.
מחברי המחקר בחנו מאפיינים של מערכת העיכול ותוצאות בדיקת צואה בחולי קורונה שנמצאו בדו"חות מקרה ומחקרים קליניים רטרוספקטיביים הנוגעים למערכת העיכול שפורסמה מאז ההתפרצות.
השכיחות של סימפטומים מסוג זה נעה בין 3% (1/41) ל-79% (159/201). סימפטומים במערכת העיכול של קורונה כללו:
- אנורקסיה 39.9% (55/138) – 50.2% (101/201).
- שלשול 2% (2 / 99) – 49.5% (146/295).
- הקאות 3.6% (5/138) – 66.7% (4/6).
- בחילה 1% (1/99) – 29.4% (59/201).
- כאבי בטן 2.2% ( 3/138) – 6.0% (12/201).
- דימום במערכת העיכול 4% (2/52) – 13.7% (10/73).
שלשול היה התסמין השכיח ביותר במערכת העיכול בקרב ילדים ומבוגרים והוא נצפה לפני ואחרי האבחנה.
הקאות בלטו יותר בקרב ילדים. 3.6% (5/138) – 15.9% (32/201) מהמטופלים הבוגרים הציגו הקאות ו-6.5% (2/31) – 66.7% (4/6) מהילדים.
חולים מבוגרים וילדים יכולים להתייצג עם תסמיני מערכת העיכול גם בהיעדר תסמיני נשימה. שכיחות ביטויי העיכול היתה גבוהה יותר בשלב המאוחר מאשר בשלב המוקדם של המגיפה, אך לא נמצאו הבדלים בתסמיני העיכול באזורים שונים.
שיעור הסימפטומים במערכת העיכול בקרב חולים קשים היה גבוה מזה שבחולים שאינם חמורים בקרב מחקר שבדק קבוצה שיש בה ריבוי מקרים קשים (אנורקסיה 66.7% לעומת 30.4%; כאבי בטן 8.3% לעומת 0%). לעומת זאת, במחקר נוסף שכלל פחות מקרים קשים, שיעור התסמינים במערכת העיכול היה דומה בין המקרים קשים ובין הקלים יותר (בחילה והקאות 6.9% לעומת 4.6%; שלשול 5.8% לעומת 3.5%).
קולטן ACE2 של הנגיף וחלבון גרעין nucleocapsid התגלו בתאי אפיתל של מערכת העיכול, וחלקיקי נגיף זיהומיים בודדו מהצואה. כ-36% (5/14) ו-53% (39/73) PCR בצואה התגלה כחיובי, רק 2-5 ימים לאחר ש-PCR של הכיח נראה חיובי. הפרשת הנגיף בצואה נמשכה בין 1-11 יום לאחר הפסקת הפרשתו בכיח בקרב 23% (17/73) ו-82% (54/66) חולים.
לסיכום, הסקירה גילתה כי תסמינים במערכת העיכול שכיחים בקרב חולים עם קורונה והיתה להם שכיחות מוגברת בשלב המאוחר של המגיפה האחרונה.
