טיפול אונקולוגי באיכות גבוהה מתבטא בין היתר בתקשורת מיומנת, אך מעט מאוד ידוע על תפיסות תקשורת של המטופל והמשפחה או העדפות התוכן החשוב להם.
קבוצת חוקרים אמריקאים מממפיס ניסתה לאפיין את תפיסתם של מטופלים אונקולוגים ילדים ותפיסת ההורים בנוגע לתקשורת מוקדמת בנוגע לאבחון והטיפול בסרטן, כדי לקבוע האם צרכי המידע שלהם נענו ובנוסף לזהות הזדמנויות לשיפור התקשורת לאורך הטיפול בסרטן. המחקר פורסם החודש בכתב העת Cancer.
החוקרים מצאו שאחוז גדול יותר מהמשתתפים דיווחו על דיון נרחב יותר על ההשפעות הפיזיולוגיות של הסרטן (חולים, 58.1% [n = 75], הורים, 69.8% [n = 90]) בהשוואה להשפעות על איכות החיים (QOL) (חולים, 44.2% [n = 57], הורים, 55.8% [n = 72]) או להשפעה רגשית (חולים, 31.8% [n = 41], הורים, 43.4% [n = 56]).
חמישית מהחולים (20.9% [n = 27]) דיווחו כי לא היה להם דיון על ההשפעה הרגשית של טיפול בסרטן. ההורים העידו על רצון לדיון מוגבר בנוגע להשפעה על חיי המשפחה (36% [n=37]) איכות חיים ארוכת טווח (27.9% [n = 36]) ופעילויות יומיות (20.2% [n = 26]).
מטופלים בתדירות גבוהה יותר מהורים ציינו כי הם מעוניינים בדיון נרחב יותר בין הרופאים למטופלים לגבי ההשפעה על הפעילות היומיומית (חולים, 40.3% [n = 52], הורים, 21.7% [n = 28],יP <0.001), איכות חיים לטווח ארוך (חולים, 34.9% [n = 45], הורים, 16.3% [n = 21],יP <0.001), טיפול בכאב (חולים, 23.3% [n = 30], הורים, 7% P <.001), סימפטומים פיזיים (חולים, 24% [n = 31], הורים, 7.8% [n = 10],יP <0.001), איכות חיים לטווח קצר (חולים, 23.3% [n = 30 ],9.3% [n = 12],יP=.001) ופוטנציאל מרפא (חולים, 21.7% [n = 28], הורים, 8.5% n = 11],יP = .002]).
אונקולוגים עלולים שלא לענות על הצרכים האינפורמטיביים של חולים פדיאטרים רבים ושל הורים מטפלים. ניתן לשפר את התקשורת באמצעות תקשורת ישירה בין רופא לחולה, כמו גם דיון יזום בסימפטומים רגשיים והשפעת סרטן על איכות החיים.
מקור:
