סרטן הלדן נקרא בעברית בכמה שמות: סרטן הנרתיק, סרטן הפות או סרטן הואגינה. זהו סוג נדיר של סרטן בנשים, בה תאים ממאירים מופיעים ברקמות הלדן. הלדן היא תעלת הלידה, המחברת את צוואר הרחם אל קפלי העור סביב הואגינה. בתעלת הלידה עובר גם דם הווסת בעת המחזור החודשי.
מחקר שהתמקד בסרטן הפות ביקש לבדוק את הסיכון לסרטן זה בקרב נשים שעברו כריתת רחם ויש או אין להן נוכחות של גידולים טרום-סרטניים בצוואר הרחם (CIN). החוקרים ביצעו מחקר עוקבה לאומי מבוסס אוכלוסיה שבו הכלילו את כל הנשים בשוודיה בגילאי 20 ומעלה, בין השנים 1987-2011 (סך הכל חמישה מיליון נשים). המידע נאסף מתוך רישומים לאומיים.
החוקרים חילקו את העוקבה לארבע קבוצות חשיפה:
- נשים שעברו כריתת רחם ללא היסטוריה של CIN בדרגה 3 וללא נוכחות CIN במעמד הכריתה
- נשים שעברו כריתת רחם עם היסטוריה של CIN בדרגה 3 או AISי(adenocarcinoma in situ)
- נשים שעברו כריתת רחם עם נוכחות של CIN במעמד הכריתה
- נשים שלא עברו כריתת רחם כלל
החוקרים איתרו 898 מקרים של סרטן הפות. החוקרים מצאו כי שיעור ההיארעות של סרטן הפות בנשים עם נוכחות של CIN בזמן הכריתה הינו 51.3 ל-100,000. לעומת זאת בנשים שהיתה להן היסטוריה של CIN בדרגה 3 או AIS, השיעור הינו 17.1 ל-100,000.
בהשוואה לנשים שעברו כריתת רחם ללא היסטוריה של ממאירות בצוואר הרחם, שיעורי ההיארעות המותאמים לגיל היו 21 ו-5.81, בהתאמה. כמו כן, שיעור ההיארעות עבור נשים שלא עברו כריתת רחם כלל היה 0.87 ושיעור ההיארעות בהתאמה לגיל היה 0.37. זאת ועוד, בנשים שעברו כריתה והיתה להן עדות ל-CIN, שיעור ההיארעות של סרטן הואגינה נותר גבוה גם לאחר 15 שנות מעקב – 56.7 ל-100,000.
החוקרים הגיעו למסקנה כי נשים שעברו כריתת רחם והיתה להן נוכחות של CIN בעת הניתוח יפיקו תועלת מביצוע מעקב לזיהוי סרטן הפות. לעומתן, נשים שעברו כריתת רחם ללא גורמי הסיכון הנ"ל, הן אמנם בעלות סיכון של יותר מפי שניים לחלות בסרטן הפות בהשוואה לנשים שלא עברו כריתת רחם באוכלוסיה הכללית, אך שיעור ההיארעות הכולל לא מצדיק מעקב בנשים אלו.
