סרטן השד במהלך ההריון (BC-P) או בשנה הראשונה שלאחר הלידה (BC-PP) הוא נדיר וטרם ברור האם הוא שונה מהותית מסרטן השד (BC) בנשים צעירות ללא רקע של הריון.
קבוצת מחקר אמריקאית מ-mayo clinic השתמשה במאגר המידע המוסדי במרפאות ובבית החולים כדי לאתר מקרים של סרטן השד במהלך ההריון וסרטן השד לאחר הלידה. זאת על מנת לבצע השוואה עם קבוצת חולות בקרה שלקו בסרטן שד ללא רקע של הריון. החוקרים השתמשו בתיקי חולות שאובחנו בין 1 בינואר 1985 ועד 31 בדצמבר 2013.
במחקר נכללו 2 קבוצות של חולות ו-2 קבוצות בקרה מתואמות. לקבוצה הראשונה של 65 חולות במהלך ההריון הותאמה קבוצת ביקורת של 135 חולות. לקבוצה השנייה של 75 חולות לאחר הלידה הותאמה קבוצת ביקורת של 145 חולות. בהשוואה לקבוצות הביקורות, בשתי הקבוצות נמצא שיעור גבוה יותר של מקרי סרטן בשלב מתקדם ושיעור גבוה יותר של גידול שלילי לקולטן אסטרוגן.
בקרב חולות עם סרטן שד שלב 1-3, דפוסי הטיפול המקומי היו דומים בין קבוצות ההריון לבין קבוצות הבקרה, כאשר רוב החולות עברו ניתוח והקרנות. יותר מ-75% מהחולות עם סרטן שד שלב 1-3 קיבלו טיפולים כימותרפיים. מקרי סרטן השד במהלך ההריון הגיבו טוב לכימותרפיה, כאשר הרוב קיבל דוקסורוביצין/ ציקלופוספמיד כל 3 שבועות. בקרב חולות סרטן השד לאחר הלידה לא נמצאו שיעורי הישנות מחלה או תמותה גבוהים מאלו של החולות בקבוצת הביקורת. לעומת זאת, במקרים של סרטן השד במהלך ההריון נצפה סיכון נמוך יותר, אך לא מובהק סטטיסטית, להישנות המחלה או לתמותה בהשוואה לקבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים כי סרטן שד בהריון או מיד לאחריו נמצא קשור בתכונות שליליות מבחינה קלינית-פתולוגית בהשוואה למקרי ביקורת באוכלוסיית מרפאה זו. עם זאת, לא נמצאו תוצאות נחותות עבור חולות סרטן שד קשור להריון בהשוואה לחולות ללא רקע של הריון, זאת ככל הנראה כתוצאה מקבלת טיפול אגרסיבי רב-מערכתי.
