אחת המצוקות הגדולות אחרי טיפול רפואי כנגד מחלת הסרטן היא פגיעה בתפקוד המיני. מדובר על תופעת לוואי שכיחה, ובכל זאת, רוב השורדות את המחלה אינן מקבלות מידע, תמיכה או טיפול להשלכות הפוטנציאליות.
חוקרים מהמחלקה לאונקולוגיה פסיכוסוציאלית וטיפול פליאטיבי בהרווארד פרסמו מאמר שנועד להדגיש את הצורך בגישה רב-תחומית המתייחסת לתפקוד המיני באוכלוסיה זו.
החוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד פותחים בסקירה של אופנים שונים בהם סרטן והטיפול בו עלול לפגוע בתפקוד המיני ישירות כמו גם בעקיפין דרך פגיעה בדימוי הגוף. החוקרים מדגישים שלכל הצורות הראשוניות לטיפול בסרטן (ניתוח, הקרנות, כימותרפיה וטיפול הורמונלי) יש פוטנציאל להשפיע לרעה על התפקוד המיני.
הערכה וזיהוי יכולה וצריכה להיעשות ביעילות ובקלות בעזרת כלים מאומתים קצרים. על הרופאים לעשות שימוש בסגנון חקירה שמתחיל בידיעה והכרה של שכיחות הבעיות בתפקוד המיני אצל ניצולי סרטן ולא בהכרח נקיטה מיידית בשאלות ישירות.
החוקרים מסכמים כי חרדה סביב מיניות ותפקוד מיני אחרי סרטן מושפעת כמובן מגורמים פסיכולוגיים, ביולוגיים ובינאישיים. גישה רב תחומית לטיפול בחולות אחרי סרטן מאפשרת למטפלים לברר בנוחות, להעריך ולהפנות הלאה במידה שהטיפול איננו בתחום מומחיותם.
